מלחמת השם על פסחים כ.

ועוד ואני דעתי נוטה לדברי הרי"ף ז"ל דאמר אין היין וכו' ודאמרינן בגמרא הא מדקתני עקרו מכלל דבדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם עסקי' לאו למימרא שלשון עקירות מלמדת כך אלא לשון קצרה היא כלומר מדקתני עקרו לצאת לקראת חתן וכו' טעמא דעקרו לדבר מצוה וכו': אמר הכותב טוב מזה מדקתני עקרו לצאת כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע אלמא במקומן הם מברכין דאי לא הוה ליה למתני ויצאו לקראת חתן טעונין ברכה למפרע חזרו טעונין ברכה לכתחלה ועוד אני אומר שאין שנוי מקום מטעינו ברכה לאחריו בין שחזר למקומו בין שאכל במקום אחר אלא בדברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן מפני הטעם שהזכיר בעל המאור עצמו ז"ל דילמא ממשיך ולא הדר לברוכי בדוכתיה הא בדברים שאין טעונין ברכה במקומן ויצא ולא בירך כשהוא חוזר אין טעון ברכה למפרע הילכך מדקתני עקרו טעונין ברכה למפרע מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקי' וזה פי' נכון וברור ולענין מה שאמור בגמרא תיובתא ותניא כותיה דרבי יוחנן דבר ברור הוא דאותבוה במימרא קמייתא וסייעוה בברייתא במקצת אותבוה במאי דאמר ידי יין יצאו דאלמא אפילו שינה מקום ושתה במקום אחר אין צריך לברך וברייתא קתני מיהת שנוי מקום צריך לברך ואסתייע במקצת במימרא דאמר שנוי מקום אין צריך לברך דברייתא קתני בשנוי מקום וחוזר אין צריך לברך כדקתני וחזרו אין צריכין לברך ברכת היין והיינו כרבי יוחנן בהא דאילו לרב חסדא ורב ששת בחוזרין למקומן נמי צריך לברך וכיוצא בזה סיוע במקצת בפ"ק דעירובין אמר ליה רב פפא לרבה תניא דמסייע לך מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יתר מפתחו של היכל ימעט וזה סיוע במקצת למבוי כשר ולאפוקי ממאן דאמר זה וזה לפסול אבל אינו מסייע לסוכה כשרה ועדיין יש לומר כדרבה במבוי כשר בסוכה פסולה אף כאן סייעו לר' יוחנן במקצת בשנוי מקום וחוזר ולאפוקי מדרב חסדא ורב ששת ורבינו והגאונים ז"ל סמכו להם אדרב חסדא ורב ששת דמתניתא קמייתא דעקירות כותייהו ובתרייתא נמי כותייהו דיקא וכל אלו דברים מחוורים אבל הפסק שאמרו כרב ששת דאע"ג דפריק רב חסדא שינויא הוא חוכך אני בו כנגדם דהא מתניתא קמייתא על כרחין ר' יהודה היא ולית לה לדרב ששת קיום אלא או שיפסוק הלכה כר' יהודה יחיד במקום רבים או שיאמר שלא בא אלא לפרש דברי חכמים וסוגיין בעלמא אימתי לפרש ובמה לחלוק ועוד שלא אמרו כן אלא במשנתנו אבל בברייתא הכל לחלוק כדאיתא בדוכתא ושמא סברו הראשונים ז"ל לומר דמאחר שמצינו ברייתא קמייתא דקתני סתם בד"א בשהניחו שם זקן או חולה היא מוכחת על חברתה שאין במה זה של ר' יהודה אלא לפרש והן רואין שזה פשטן והצעתן: