מלחמת השם על פסחים יג

ועוד בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד וכו' פסק הרי"ף ז"ל כלישנא בתרא וכו' ולי נראה לסמוך על דאביי דהוא עדיף דמיתרצן תרתין ברייתא ותרתין לישני דרב יהודה ורב אשי דהוא בתרא פירשה וכו' ונקטינן מינה דכזית בכל מקום חייב לבער וכו' אבל בפחות מכזית משוליה ומדופניה אין צריך לבער. אמר הכותב אלו דברי רבינו חננאל ז"ל שסומך על פירושו של רב אשי אבל אנו דעתנו לסמוך על דרב הונא ואלישנא בתרא דרב יהודה לחומרא משום דתרתי לישני דרב יהודה לא מיתרצן כדאביי מדלא איתמר בגמרא ולא מדמתניתא לא פליגי לישני נמי לא פליגי ומדלא פריך רב יהודה ותני ש"מ תרתי לישני נינהו ופליגן ועוד דאי הכי למה ליה לאוקמא למתני' כיחידאה ודלא כהלכתא אלא ודאי לישנא קמא ליתא דסבירא ליה הלכה כר"ש בן אלעזר ומוקי סתמא כוותיה וסמכינן לה מקמי לישנא בתרא ודרב אשי לא מכרעא דפירושא בעלמא הויא והא דאמר רב נחמן בעריבה כל שאילו ינטל החוט וניטלין עמו חייב לבער במקום העשוי לחזק היא ודאמר עולא לא אמרו אלא בעריבה אבל בבית חייב לבער זימנין דמכנשי להו ונפלו אהדדי דאלמא אי לאו האי טעמא דנפלו אהדדי והוו כזית אינו חייב לבער משום דבצק שבסדקי קרקעו של בית כמקום העשוי לחזק דמי שאינו מקפיד עליו ועשוי לידרס שם ברגלי אדם וכן רש"י עצמו ז"ל צריך לפרש ורבינו ז"ל השמיטה לזו או משום שהיא מן הדברים שאינן מצויין או מפני הטעם שרמזנו שהוא נוטה ללישנא דקילתא והוי יודע שאין דעת רבינו חננאל שהזכרנו ולא דעת הגאונים בפי' השמועה כדברי רש"י ובעל המאור המסייעו שהדבר קשה כיון דשלשה מקומות נינהו שוליה ודופנה ושפתה והני הן שלש לערבינהו ולתנינהו כחד מינייהו והיכי קתני תרתי מתלת בכל חדא מידי גבי הדדי תניא אלא כך פירשו ראשונים מקום העשוי לחזק היינו סדק שנתמלא בצקת והוא מחזק העריבה ומקום שאינו עשוי לחזק שאינו מחזקה בקיומו וזה וזה בין מבפנים בין מבחוץ והא דמתרץ בגמ' הא במקום לישה הא שלא במקום לישה ה"ק קמייתא קילא רישא וסיפא שלא במקום לישה בתרייתא חמירתא רישא וסיפא במקום לישה וכך פר"ח והטעם לפי שהוא עשוי לישור בשעה שנותנת מים לקמח ולגרדו בשעת לישה נמצא עכשיו כפי הדעת הזו כזית לעולם חייב לבער דלא קיי"ל כר"ש בן אלעזר פחות מכזית במקום העשוי לחזק אינו עובר במקום שאינו עשוי לחזק אם היה במקום לישה עובר ואם לאו אינו עובר ורבינו ז"ל מחמיר: