מלחמת השם על מועד קטן ב

כתוב בספר המאור ה"ג אמר רבינא ש"מ וכו' עד ובהלכות הרי"ף ז"ל תמצא דברים הללו בחילוף: אמר הכותב זו מחלוקת ישנה היא שבעל הלכות גדולות כתב כן אבל נדון בודאי הדעת נוטה כדברי רבינו הגדול ז"ל דאפלא לשוויה חרפא רווחא מיקרי ואסור שהרי שדה הבעל עצמו אם משקין אותו בשעתו א"א שלא יהא בו ריוח בזה בין בזרעים בין בתבואה וכן גנות ופרדסים של בעל בודאי בהשקאתן הן ממהרין ומוציאין ירקות וזרעוני גנה לשעתן ואעפ"כ אסרום כולן ולא התירו אלא בית השלחין דבר הנפסד ממש כמו שפירשו בירושלמי כל שהוא פסידא והולכת זו היא בית השלחין עמדה להכחיש זו היא בית הבעל ועוד מלשון הגמ' עצמה שאמרו אפלא לשווייה חרפא דמשמע שהזרעין בעצמן אפלות והוא מרוות בהשקאה זו לעשות חריפות ואם לעשותן כדבר האבד אמרו היה להם לומר חרפא דלא לשוויי אפלא דמשמע שהם חריפות בתולדותן ואם אינו משקה אותן נעשית אפלות ועוד מדתניא בריש פרק מי שהפך אמרו לו אם לא תזרע בבכיר תזרע באפיל אם לא תזרע פשתן תזרע מין אחר וזו ראיה שאין בין בכיר לאפיל הפסד שהרי אם אינה נזרעת כלל הכל מודים שהיא פסידא וכשממתינין לה מבכיר לאפיל אינו נקרא הפסד ועוד אין פירושו נכון שבכל הנוסחאות שדה גריד מאי טעמא לא ובמיעוטן סתם שדה גריד מ"ט אפלא לשווייה חרפא ובהן מקום למחלוקת ולדברינו כך מתפרש השיטה מדהשוו כולם בשדה מטוננת מותר ש"מ דתרביצא מותר לתרבוציה שצל האכסדרות מיצל עליהן ואין ההשקאה נבלעת שם מהר והיא עומדת מטוננת לעולם שהיא צריכה למים מועטין תדיר כדי שיצמחו זרועיה יפה ואקשין עליה שדה גריד מ"ט אסר ליה ר"א ב"י דאפלא לשוויי חרפא הוא האי נמי ודאי אפלא לשוויי חרפא הוא הלכך אינה כשדה מטוננת אלא כשדה גריד לפי שהתרביצא אינו מתייבש בזמן מועט לגמרי עד שיפסידו זרעים וירקות שלו אבל שדה מטוננת כיון שהגיע זמנה לשתות אם אינה שותה הזרעים מתייבשים לגמרי וכ"כ הרב יצחק בן גיאות ז"ל ופסק כר"א משום דסתם מתני' כוותיה דהרווחה לא ועוד דתניא כוותיה ורבנן בתראי הוו כטעמיה ורואה אני דבריו דסתם מתני' ודאי כר"א בן יעקב דכיון דתנן בית השלחין ש"מ בית השלחין אין בית הבעל לא דהוא שדה מלוחלחת שאינה צריכה מים כל כך ושדה גריד דהוא ארץ יבשה לא ואע"ג דבגמ' לא דייקי אלא בית הבעל לא מיהו ממתני' ודאי תרוייהו ממעטי אלא בריש פירקין לאפוקי מדר"מ דדייקינן משום דסתם מתני' בעלמא כוותיה ועם כל זה לשון הגמ' יקשה על דברי רבינו ז"נ שאמרו סתם שדה גריד מ"ט וכו' ולא באו דרך קושיא לומר ולא היא שדה גריד מ"ט וצ"ע אבל מצאתי דומה לזו בחולין בפרק כל הבשר רב ששת מלח ליה גרמא גרמא תרי מ"ט לא וכו' והוא דרך קושיא: