מלחמת השם על קידושין ה

כתוב בספר המאור איתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה וכו' לא נראו לי דברי הרב ז"ל ואדרבה ההוא ת"ש דכתונות סייעתא הוא וכו': אמר הכותב עד שהוא תמה על הרי"ף יתמה על רש"י ז"ל שפי' לא ניתנו ליכתב שלא נתנו חכמים כתיבה לדבר שאם כתבו שיהא כמלוה בשטר לטרוף מן המשועבדין אלא כמלוה בעדים היא ואינה נגבית אלא מבני חורין והטעם שכיון שלא קבלו עליהם בחוב ולא פירשו חייב אני מנה לבני והלה לבתו אע"פ שגמרו ושעבדו לבני חורין לענין משועבדים לא קנו אא"כ פירשו חייב אני מנה ובשטר ומותבינן עליה מהא דתנן אין כותבין אלא מדעת שניהם ואי ס"ד אין גובין בהן אלא מבני חורין וכתיבה לא מהניא למה לי דעת שניהם והסוגיא מתפרשת מאליה אבל לפי הפי' שבספר המאור הזה היאך הסוגיא מתפרשת דאקשי' עלה מהא דתנן הפקחים היו כותבין ע"מ שאזון ומאי קושיא התם כשהתנו וכתבו וא"ת אין אלו פקחים אלא שוטים שעכשיו גובה מן המשועבדים אפשר שהתנתה עמו לכתוב ואין פקחותן אלא מכל זמן שאת (אינה) עמי שעיקר משנתינו לכך נשנית וכן הא דמקשינן עליה מהא דתנן והיא ניזונת מנכסים משועבדים מאי קושיא לימא בשכתב ואמאי אצטריך למימר כשקנו מידו בלא קנין נמי כשכתב מהני לבת אשתו ולא לבתו אבל הפי' שפירשו בו רבינו אלפסי ורבינו שלמה נכון ושמעינן מינה דהלכתא כרב פפא ורב שרביא דרב אשי סבר הכי על כרחיה ורבינא לא קבלה מיניה ולית הלכתא כוותיה וכן פסק ר"ח ז"ל וזו מחלוקת ישנה היא בין הראשונים שבישיבה העלו כדברי רבינו ז"ל ורב נטרונאי גאון היה חלוק בדבר וכן בהלכות גדולות ומתוך הדברים אין אנו יוצאין מידי ספק: