מלחמת השם על גיטין ג:

כתוב בספר המאור אמר רב פפא זאת אומרת עדי הגט אין חותמין זה בלא זה וכו' ראיתי לבעלי הפירושין שפי' כענין אין חותמין זה שלא בפני זה וכו' ואנן לא איתברר לן הדין סברא מדאמרי' אין חותמין זה בלא זה ולא אמרי' אין חותמין זה שלא בפני זה: אמר הכותב אף לדידי לא איתברר לי מאי דכתב הרב ר' אברהם ז"ל משום דשמעתין הכי פירושה שני עידי הגט אין חותמין זה שלא בפני זה מ"ט גזירה משום כולכם עדים לפי שהשנים עדים הם ודמו לכולם עדים אבל כולכם סתם כיון ששנים מהם עדים והשאר משום תנאי לא בעינן שיחתומו אותם שמשום תנאי ואותם שמשום עדים זה בפני זה אלא העדים חותמין כדינן ושל תנאי ואפי' מכאן ועד י' ימים ואפי' נתגרשה באותו הגט חותמין ואפי' מתו עדים הראשונים דכיון דתנאי הוא מקיים ליה ואזיל לנפשיה ולא גזרינן דלמא לא מקיים תנאיה מידי דהוה אכל תנאי דעלמא דמקיים להו למחר וליומא אוחרא וזו שאמר רב (אסי) [אשי] גזירה משום כולכם ולא פי' משום כולכם עדים לפי שאין צורך שכך הוא במשמע ועוד מפני דברי ר"ל דאמר אפי' כולכם סתם כולם עדים הם ולפיכך אמרו אין חותמין זה בלא זה שיש במשמע שיחתמו זה בפני זה וזה עם זה ביום א' שהרי עדים הם ורבינו יצחק ור"ש ז"ל גורסין זה בפני זה מפני שזו היא הגזירה דאילו ביום א' כיון שהם עידי הגט ממתני' דיקא דתנן נכתב ביום ונחתם בלילה פסול וכן כתוב בהלכות גדולות עידי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה וה"נ כתוב בפסוקות ועל פי דברינו מסכימות כל הנוסחאות ושני התלמודין קיימין והפי' שפי' הוא אינו מוסכם ולא נכון משום שאפי' לא הלך למקום רחוק אלא מצוי בעיר לחתום היום אפשר שחתום זה ראשון מפני שהיה רוצה לפרש בים או בשיירא או טרוד במלאכתו וכמה ענינים מזדמנים בכל יום שיש לחוש שבשבילם חתם זה ראשון והניח ריוח לחבירו ואח"כ נשמט הראשון ולא חתם אע"פ שהיה מצוי בעיר ומזומן או שנשמט בעל הגט והחתים לזה הכותי או הוא מעצמו חתם בו ועוד שגם לשון הגמ' אינו מסכים עם הפירוש שאין חותמין זה בלא זה משמע אלא שניהם בבת אחת ומי שהוא חותם שלא בפניו של חבירו בלא חבירו הוא חותם:

ועוד כללא דשמעתא דשמות מובהקין ר"א בר"י דברייתא אליבא דר"ש היינו תנא דמתני' אליבא דר"ש ור"ש בין במתני' בין בברייתא אליבא דר"ע קאי דהוא רביה וכו' והכי קאמר אמר ר"ש לא נחלקו וכו' על מה נחלקו בזמן שנעשו בהדיוט וכו' עד ור"ש ס"ל כר"ע: אמר הכותב אין פי' זה עולה כהוגן שא"כ מה תשובה השיבן ר"ש לחכמים בצידן לומר אני כדברי היחיד ואתם כדברי המרובין ועוד שלפי פירושו אין שום הפרש בין הדיוט לערכאות בגיטי נשים ובשחרורי עבדים ולמה אמר ר"ש לא נחלקו בערכאות אלא בהדיוט והרי הדיוט וערכאות שוין ובשניהם נחלקו וכבר הוצרך (ר"ש) [רש"י ז"ל] מפני זה להחליף ולשנות הגירסא ועוד היאך אמר ר"ש לא נחלקו בערכאות וכי חכמים סבורין שנחלקו בערכאות והלא בלא עידי מסירה לא עלה על דעת ובעידי מסירה נמי הדיוט וערכאות שוין ולא אמר אדם שנחלקו מעולם שהרי במשנתינו אמר ר"ש לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט ואגיטי נשים קאי ואע"פ שראינו שמפרשים משנתינו מעיקרא בגיטי ממון והא דאמרי' ליפלוג וליתני בדידה אומרים שכך פירושו ע"כ נעשו בהדיוט שפסולין בשמות שאין מובהקין הוא דבגט אשה לענין כריתות הדיוט וערכאות שוין א"ה אפי' בערכאות נמי פסולין ופריק ה"נ קתני אבל בשמות שאינן מובהקין נעשו כשאר שטרות שנעשו בהדיוט ופסולין ואיבעית אימא לא הוזכרו אגיטי ממון קתני ורבנן היא וארישא קאי זהו עיקר פירושם וא"א להם לפרש בענין אחר ואינו נכון שא"כ לא היה לו לומר ליפלוג וליתני בדידה דמשמע דמתני' גופא ניחא אלא שהיה לו לתנא לחלוק חילוק אחר וזהו דרך כל ליפלוג וליתני בדידה האמורים בתלמוד בכל מקום אלא הכי הול"ל אלא הא דקתני סיפא לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט במאי אי בשמות מובהקין אפי' בהדיוט כשרין אי בשאינן מובהקין אפי' ערכאות נמי ועוד דקאמר תנא הרי הם כשאר שטרות שנעשו בהדיוט מי דמי פסולו של זה לפסולו של זה גיטי נשים פסולין אפי' בעידי מסירה ומשום גזירה וגיטי ממון פסולין בלא עידי מסירה ומטעם אחר משום דלא מהימני בערכאות ואי תלאן זו בזו כך היה אפשר לומר אבל בשמות שאינן מובהקים הרי הם כשאר שטרות שעידיהם עידי עובדי כוכבים שפסולין ועוד דאי בגיטי ממון בעי לאוקמיה לא היה צריך למימר חסורי מיחסרא ועוד מדקאמרי' בסיפא סיפא אתאן לגיטי ממון ש"מ דעד השתא משמע כולה סיפא בגיטי נשים שנעשו בהדיוט היא ופסולין אלא ש"מ דגיטי נשים נמי בהדיוט פסולין אפי' בשמות מובהקין ובעידי מסירה וזהו עיקר גדול שכל השמועה תלויה עליו שכך פירושה מעיקרא והא לאו בני כריתות נינהו כלומר והא אינן בתורת גיטין כלל שעדותן פסולה וכן כתיבתן פסולה ואדעתא דנפשייהו עבדי ועוד אינן בקיאין בהלכות גיטין בלשמה ובמאוחר ובמוקדם ושמא לא אמר להם כתובו וחתומו ושמא עשו אותו לגרש ולשאר כל דקדוקי הגט ומפרקי' בעדי מסירה עסקי' ועדי מסירה ודאי שמעו שנכתב בערכאות דקלא אית להו ואם ידעו שנכתב בפסול אין נזקקין לו מאחר שנזקקו לו ש"מ קים להו במלתא שפיר שסופר ישראל כתבו כהלכות גיטין אלא שנכתב במעמד הערכאות והם חתמו ולפיכך בהדיוט פסולין משום שמא לא ישמעו שנכתב בעובדי כוכבים ויהיו עדי מסירה סבורין שישראל כתבו וחתמו בו ואע"פ ששמותיהם מובהקים כשמות העובדי כוכבים כיון דלא שכיחי עובדי כוכבים בגיטי נשים תולין שמא יש ישראל ששמותיהם מכוערין כשמות הללו ואפי' שמעו נמי שנעשה בהדיוט לא ישמעו היאך נעשה מעשה ומי כתבו שם והם תולין ואומרים שנעשה בסופר ישראל אמרו עובדי כוכבים בגיטי נשים מאי עבידתייהו לפיכך פסולין וחוששין לכל הדברים הפוסלין בגיטין ואפי' ביודעין שכדין נכתב פסולין שמא יבא לסמוך על האחרים שלא נודעו אבל ערכאות קלא אית להו כדפרישית וכן מצאתי מפורש בירושלמי דגרסי' התם אמר ר' יעקב בר אחא קול יצא בערכיים מעתה אפי' שניהם עובדי כוכבים שניה היא שאין בקיאין בדקדוקי מצות ב"ד והא ר"ש מכשיר בגיטיהם ר' בא בשם ר' זעירא אתיא דר"ש כר"א כמה דר"א אמר אע"פ שאין עליו עדים כשר כן ר"ש אמר אע"פ שאין עליו עדים כשר מעתה אפי' נעשו בהדיוט הוי צורכא להא דמר ר' יעקב בר אחא קול יוצא בערכיים ופירושו ברור ע"פ מה שפירשנו שקול יוצא לערכאות ואם לאו נכתב כהוגן שמעו ופרשי מיניה ולא אתי למיסמך עליה כשהוא פסול והקשו ופריקו עד שהעמידוה בעידי מסירה כר"א ואקשי א"ה אפי' בהדיוט נמי יהא ר"ש מכשיר גיטי נשים ומתרץ שאין אנו סומכין על עידי מסירה אלא בערכאות מפני שיש להם קול כמו שפירשנו ודברי (ר"ש) [הראב"ד] שהעמידה בשכתבו ודאי סופרי ישראל (דכשרים הם) [אפשר דהם] להחמיר ואעפ"כ בערכאות כשרין שאלמלא עשו אותו לגרש קול יצא בהן אבל בהדיוט חוששין וגוזרין כמו שפירשנו ועל הסדר שפירשנו והא דתניא אמר ר"א בר"י כך אמר להם ר"ש לחכמים בצידן לא נחלקו ר"ע וחכמים וכו' כך פירשוהו שחכמים השיבו על ר"ש שדבריו כדברי היחיד שהוא ר"ע שהיה מכשיר גיטי נשים בערכאות והוא השיב לא נחלקו בכל השטרות העולין בערכאין שכשרין מחמת עצמן כלומר בלא עידי מסירה חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים שאין כשרים מחמת עצמן אלא בעידי מסירה ובעידי מסירה לא נחלקו בערכאות שלדברי כולם כשרים על מה נחלקו על גיטי נשים שנעשו בהדיוט שר"ע מכשיר בעידי מסירה דקסבר עידי מסירה דייקי וחכמים פוסלין רשב"ג אמר אף גיטי נשים בהדיוט כשרים במקום שאין ישראל חותמין וזו תשובת ר"ש לחביריו אם שמעתם גיטי נשים בערכאות שפסולים לא שמעתם אלא בלא עידי מסירה וד"ה וכששמעתם מחלוקת ר"ע וחכמים אפי' בעידי מסירה לא שמעתם אלא בהדיוט ובתוספתא תניא כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים ר"ע מכשיר בכולם וחכמים פוסלין בגיטי נשים ובשחרורי עבדים אמר ר"א בר"י כך אמר להם ר"ש לזקנים בצידן לא נחלקו ר"ע וחכמים על שטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים שהן כשרים על מה נחלקו על שנעשו בהדיוט שר"ע מכשיר וחכמים פוסלין בגיטי נשים ובשחרורי עבדים רשב"ג אומר אף גיטי נשים ושחרורי עבדים כשרין במקום שאין ישראל חותם ומעתה נתבררו דברינו כולם בראיות ברורות ובטלו דברי בה"מ ז"ל: