מלחמת השם על גיטין טו

ועוד תניא רבי אומר יורשים שירשו קרקע נראה לי דאסיפא דמתני' קאי וכו' דבפני ב"ד כמלוה בשטר דמיא וגביא מן היורשין שירשו קרקע: אמר הכותב אטו רישא מי לא גביא הא קי"ל מלוה על פה גובה מן היורשין ואם משום שמא יטענו פרע אבינו הא לא מהימני דהוה ליה כמת בתוך זמן שהרי קבעו לו זמן לגורן וקי"ל דגביא אפי' מן היתומין בלא שבועה דלא עביד איניש דפרע בגו זימניה כדאיתא בבתרא פ' השותפין וכ"ש הכא דלאו לפרעון קיימא כלל ועוד דא"כ אפי' בב"ד נמי צריך ליטול רשות שמא יהיו טוענים פרע אבינו שהטוען אחר מלוה בב"ד פרעתי נאמן כדאמרי' במציעא פ"ק בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו וכשאמרו גובה מן המשועבדים ולא מצי למימר פרע ה"מ דלא ציית דינא א"נ איתברר דלא פרע כדפריש רבינו הגדול ז"ל התם ועוד שאם מן הדין מלוה בפני ב"ד נמי כמלוה בעדים דמיא לא אמרו אלא במעשה ב"ד שחייבו אותו לפרוע שכיון שנתעצמו בדין ונדונו על פיהם יש לה קול אבל לא במלוה בב"ד ואפי' תאמר כאן עשאוה כמלוה בשטר מפני התקנה אם כמלוה אחרת היא זו לא יהא אלא דנקיט שטרא אי טענו פרע מי לא משתבע ועוד הניח מלא מחט היאך גובה מלא קרדום מן הדין בלא רשות יתומים הא אינהו אמרי ליה הילך דמי מלא מחט ובר מן דין רישא דמתני' מי לא עסקינן במלוה אותם בשטר ואעפ"כ צריך ליטול רשות מן היורשין אלא ודאי ארישא קאי ואע"פ שהן חייבין לשלם צריך ליטול רשות מהן שמא יחזרו בהן שהרי כהן עצמו יכול לחזור בו ואם נתנו לו רשות מפריש עליהן אפי' הניח מלא מחט מפריש עליהן מלא קרדום שכיון שאפשר לו לגבות כל חובו כמעשה דקטינא דאביי נמצא ששעבוד כל חובו קיים והואיל ונתנו לו רשות להפריש עליהן רשאי אבל כשירשו מטלטלין אע"פ שנתנו לו רשות אינו רשאי שהחוב כבר אבד שעבודו ואין מפרישין על האבוד שלא שנינו אלא המלוה מעות אבל כהן שאמר לישראל הפרש עלי והן שלך במתנה אפי' כשהוא קיים אינו מפריש לא במכירי ולא במזכה ע"י אחרים ואצ"ל שלא עשו בו שאינו זוכה כזוכה וכדאמרי' נמי בשחיטת חולין האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מלתא ליזכי ליה מתנתא ואע"ג דלא אתי לידיה במכירי כהונה ואיתמר עלה אימר דאמרי אנא דלא אפשר ליה רבא אפשר ליה ש"מ שלא התירו כן אלא מפני תקנה תדע דארישא קאי דקא פסקי עלה מתני' מת צריך ואי אסיפא קאי הוה להו למימר אינו צריך ליטול רשות ותניא רבי אומר ובלבד יורשין שירשו ותניא נמי בתוספתא כוותיה המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני ומתו צריך ליטול רשות מן היורשין אלו הן היורשין רבי אומר כל שירשו ראב"י אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בפני ב"ד. ואע"פ שאין אני צריך עוד לראיה אכתוב כאן מה שבא בתלמוד א"י בענין הזה מפני שיש לנו בו סיוע ר' אבהו בשם ר"ל דר' יוסה היא דתנינן תמן שר' יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ר"מ מחייב כלום אמר ר' יוסה אלא בקיום ברם הכא עד כדין הוא בעי מודע ר' אבהו בשם ר"י במכרי כהונה ולויה היא והא תנן עני ויש מכר לעני אתא עובדא קמיה דרב אמי בבן לוי שהיה חייב לישראל מעות ואמר לו הפרש עליהם מחלקי א"ל ולא תנינן המלוה מעות את הכהן וכו' בשהלום ע"מ כן אבל אם לא הלום ע"מ כן לא ר' זעירא אמר ואפי' לא הלום ע"מ כן חיליה דרבי זעירא מן הדא וכן בבן לוי שהיה חייב מעות לישראל ואמר לו הפרש עליהם מחלקי לא יהא גובה ומפריש שאין לוי עושה לוי לא אמר אלא לא יהא גובה ומפריש הא משלו מפריש וזו ראיה למה שפירשנו שאע"פ (שאין) [שהן] חייבין לשלם אינו רשאי להפריש שלא ברשותן ובמקום שאינן חייבין לשלם כגון שירשו מטלטלין אע"פ שנתנו לו רשות אינו רשאי להפריש עליהם אפי' במכירי: זאת ועוד אחרת שהם אמרו ר' חמא בר"ע ור"י בר חנינא ביורשי כהונה ולויה היא מתניתא אבל ביורשי עני אין לעוני נחלה תני בר קפרא אין לך שאינו בא לידי מדה זו אם לא הוא בנו אם לא בנו בן בנו הדה אמרה הלוה יכול לחזור בו המלוה מהו שיחזור בו נשמיענה מן הדה המלוה מעות את העני והעשיר אין מפרישין עליהם שאין מפרישין על האבוד וזכה עני במה שבידו הדה אמרה המלוה אינו יכול לחזור בו לית הדא פליגא על רב דרב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין פי' ולמה מפריש על היורשין אע"פ שנתנו לו רשות הואיל ואינן חייבין לפרוע נעשה כמי שלא הלוה את אביהם שאינו מפריש עליהם אע"פ שנתנו לו רשות כדאמרי' ומהדרי פתר לה במלוה בשטר ר' אבהו בשם ר"י מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשים שירשו קרקע כהדא אילין דבר נחמיה אשאלון לצבורא פריטין [אתא עובדא קמי' רבנן אמרין לון לית ציבור כולו עתר לית ציבור כולו מייט פי' אשאלון לציבורא פריטין] לצורך ענייהם ומלוה על פי היתה שהלום להיות מפרישין עליהם מחלק צדקה וחובה שקבלו עליהם וארכו הימים ומתו האבות ונשארו הבנים ובאו להפריש על עצמם ואמרו חכמים שאין צבור כולו עשיר ואין צבור כולו עני מלשון ומטה ידו ר"ל שאם נתנו להם רשות מפרישין ואע"פ שאמרו למעלה אבל ביורשי עני אין לעוני נחלה לומר שאפי' נתנו לו רשות אינו מפריש עליהם התם במלוה עני אחד שאם הוא עני אפשר שבנו יהא עשיר שאין עוני ירושה לדורות אלא גלגל הוא שחוזר בעולם אבל צבור אין כולם עשירים שלא יהיו צריכין לפרנסת העניים לפיכך מפרישין עליהם ברשותו. וכבר נתברר פירושה של שמועה בירור אמיתי: