מלחמת השם על עירובין יד.
Milchemet Hashem on Eruvin 14a · מלחמת השם על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →ועוד מאי לא אמר כלום אמר רב לא אמר כלום כל עיקר וכו' עד וכוותי' מסתברא וכו': אמר הכותב והרי המערב לשתי רוחות או שאמר לשני עבדיו צאו וערבו עלי מסיים מקום שביתתו הוא ואם קונה בשתיהן תהא לו שביתה בשתיהן ואם אין אדם קונה בשני מקומות לא יקנה כלל והיכי שייכא הא בדרב דאמר משום דלא מסיי' אתרי' ואין אדם קונה בשביתה מקום שאינו מסוים וכבר היה מי שרוצה לפרש שאין הברייתא הזו חלוקה על רב אלא לההוא לישנא דאמר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו וזה אינו הגון משום דאמרינן לימא תיהוי תיובתי' דרב ומהדרינן רב תנא הוא ותנא אתנא לא רמינן ולא הוה לן לאותובי אלא אלישנא בתרא דרבה ועוד דסוגיין בטעמיה דרב כלישנא קמא דרבה הוא והיכי מותבינן סתם לרב משום לישנא בתרא דרבה אלא שזה הפי' אינו כלום והרי בעל המאור אומר כן ומעתה נחזור לשאלתנו היכי שייכי בדרב אבל הענין כך הוא לדעת רב אין אדם קונה בשבית' שלו שמונה אמות ולפיכך באילן שיש תחתיו שמונה אמות ואמר תהא שביתתי תחתיו לא אמר כל עיקר דשמונה אמות כולן אינו קונה וארבע מתוך שמונה לא סיים וכאן אמרו בברייתא שהוא זוכה בשמונה אמות לשביתתו ואפילו במקומות חלוקין ויש לו שביתה כאן וכאן למקום הראוי לשניהם הלכך גבי אילן נמי כיון שאמר תחתיו של אילן זוכה הוא בארבע אמות של אילן לצפון ובארבע אמות שלו לדרום ובלבד למקום הראוי לשניהם ומעתה אף בחלוק שהשאילוהו הבעלים מערב יו"ט לזה בשחרית ולזה בערבית על כרחך אתה צריך להקנות לו מקום שביתה בשמונה אמות ברשותו של זה בשחרית בארבע אמות לצפון וברשותו של זה בערבית בד' אמות לדרום ובין השמשות צריך לזכות בשתי שביתות הללו והרי הוא כמערב לשתי רוחות כסבור שמערבין לשתי רוחות לזה בשחרית ולזה בערבית ולדעת רב אינו יכול להיות לו שביתה בשני מקומות כלל ומה שאמר שהוא תלוי בבעלים והבעלים סיימו מקומן אינו כלום כמו שפירשתי שאף כאן סיימו ועל כרחך החלוק עצמו קונה שביתה הוא אלא ודאי הנך תרתי מתניאתא בני חד בקתא אינון ותרוייהו מסייעי לשמואל ודרב פליג אתרוייהו וכיון דההיא נמי כשמואל אתיא ש"מ דהלכתא כותיה דההיא מתניתא מייתו לה בגמ' במס' ביצה ותנו לה סתם תנו רבנן שנים ששאלו חלוק וכו' אלמא הלכתא הוא וכן זו ששנויה בתוספתא עבד של שני שותפים יצא בעירוב שניהם מהלך בצפון כרגליו של זה בדרום ובדרום כרגליו של זה בצפון ואם מצעו את התחום לא יזוז ממקומו אף זו כדברי שמואל היא שנויה אבל הטענה שאמר בעל המאור ז"ל משום דמיתרצא ברייתא דרב לשמואל ולא מיתרצא דשמואל לרב טענה ברורה היא לפסוק ממנה כשמואל: