מלחמת השם על עירובין י

כתוב בספר המאור וההוא עובדא דהנהו בני גננא כו' עד לפי שלא היו בני תורה: אמר הכותב א"כ במקום בני תורה אינו צריך להמתין חס ושלום דהא רב פפא דקא פסיק ומפרש בנכרי שהביא דורון לישראל אם יש באותו המין במחובר אסור ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו ולא פסיק בדידיה דוקא ביום ראשון אבל ביום שני א"צ ועוד בכאן מפורש דאמרי' מתקיף לה רב שמעיה טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי הא בעינן בכדי שיעשו אתו ושיילוה לרבא ואמר להו בעינן בכדי שיעשו זה דבר ברור שרבא הורה כר' שמעיה דאמר אפילו במקום בני תורה בעינן בכדי שיעשו וספקו של רב שמעיה הוא שבאו לישאל וכדבריו פשט להו דאנן נמי בעי' כדי שיעשו דאילו משום שאינן בני תורה אנן לא בעינן בכדי שיעשו א"כ הוה ליה למימר שיילוה לרבא ואסר לפי שאינן בני תורה וטעה בעל המאור ז"ל בדברי רש"י ז"ל שהוא פי' טעמא דרבינא דשרא לאורוחי לאלתר משום קולת יו"ט שני ורב אחא בר תחליפא א"ל למיסר להו שאינן בני תורה ויבואו לזלזל בו או להתיר כן ביום ראשון אבל רב שמעיה אתקיף דאפילו במקום בני תורה צריך כדי שיעשו ומסקנא קבעינן הלכתא הכי דבעי' כדי שיעשו בכל מקום לפי שעשו יו"ט שני כראשון כי היכי דלא ליזלזלו ביה והזכיר הרב ז"ל הטעם הזה שהוא הטעם שמפרשין בגמ' לכל חומרי יו"ט שני בכל מקום וכך הם דברי רבינו הגדול ז"ל בהלכות שלא הזכיר מפני שאינן בני תורה כלל והוי יודע שאין דברי רבינו שלמה ז"ל הללו עולין אלא לפי הגירסא שלו שהוא גורס הנהו בני גננא דגזו להו נכרים אסא ביו"ט שני וכן כתוב במקצת נוסחאות אבל לפי גירסת הספרים וספרי ספרד ונסחי רבותינו הגאונים ז"ל שכולם כתוב בהם דגזו להו אסא ביומא טבא אין הפי' הזה עולה דהיאך נפרש יו"ט האמור בגמ' סתם דאינו בראשון אלא בשני דוקא גם זה מקום טעות לבעל המאור ז"ל שאני רואה בו שהוא גורס ביומא טבא סתם ומפרש ביו"ט שני דבר שא"א ולספרי הגאונים פירשו דרבינא לית ליה כדי שיעשו במעשה יו"ט כלל שלא התמירו כ"כ כדאמרי' התם מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה גזרו ביה רבנן יו"ט דאיסור לאו לא גזרו ביה רבנן ובמס' ביצה נמי אמרינן שאני שבות דשבת משבות יו"ט ומסקנא דבעינן כדי שיעשו ביו"ט ובשבת אבל לפי דעתי שזה ההדס ממקום רחוק תלשוהו בשביל ישראל והביאוהו להם ורבינא שרא להו לאורתא לאורוחי לאלתר בכדי תלישה רגע קטן דבר שא"א לעמוד עליו משעת צאת הכוכבים ולא היה חושש לאיסור ההבאה או שבא מחוץ לתחום או כדברי האומרין שהבא מחוץ לתחום א"צ בכדי שיעשו אפילו לאותו ישראל שאילו לישראל אחר בו ביום התירו ורבא הצריך כדי שיתלש ויבא ממקום שנתלש משם דכיון שנתלש בשביל ישראל וא"א להביאו לכאן אלא באיסור מלאכה של תורה אסור בכדי שיביאו והרי זה כענין ששנינו ראה בה ירק נמכר אם רוב ישראל ימתין בכדי שיבא ממקום קרוב זה הפי' הנכון והמחוור במעשה הזה גם זה עוד מקום טעות לבעל המאור ז"ל שהוא כתב במס' סוכה קושיא מן השמועה הזו למה שאמרו שם הדס במחובר מותר להריח בו ופי' שאין הריח אסור להם אלא בנין אפריון של חתן וכלה הוא שאסור להם והבנין הזה הוא המוכלל בלשון לאורוחי אבל אין הריח אסור שאף במחובר היה מותר וגם זה אינו נכון שאילו היה הריח ג"כ אסור היה אפשר לומר שהכל מוכלל בלשון לאורוחי אבל כיון שהריח מותר ואפילו ביומו ובנין האפריון הוא שאסור לא היה להם להזכיר בגמ' לאורוחי כלל ולדברינו אין צורך בדוחק הזה שהיה אסור להן ביומן מפני איסור מלאכה שבא לידם בו לכאן והצריך בו רבא כדי שיעשו בהבאה גופה הכל מפני מלאכה הנעשית בו בשביל ישראל שבה הגיע לידינו בכאן כמו שפירשנו: