מלחמת השם על חולין מו:

ועוד לא קשיא הא רבנן הא ר' חנינא בן אנטיגנוס כתב עלה הרי"ף ז"ל וקי"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס ואין זה המקום ראוי לפסק הזה שהכל שוין במתנת לחי שהיא עד פיקה של גרגרת וכו': אמר הכותב אבל לשון הגמ' משמע דפליגי דקאמר הא רבנן הא ר' חנינא בן אנטיגנוס הוא דהיינו פיקה אבל הפי' הנראה דפיקה של גרגרת הוא הכובע עצמו וכולהו בכלל לפי שהוא בולט ויוצא כעין פיקה בכוש והוא כמו שאמרו פיקה יוצא מגודלו וכן שנינו בנגעים איזהו זקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ואין הזקן מתפשט עד שפוי כובע כלפי הגוף אלא הכובע כולו נקרא פיקה ומתני' עד ולא עד בכלל קתני הלכך ברייתא דקתני בית השחיטה עמה דהיינו גובה של כובע כר' חנינא בן אנטיגנוס דמכיון שהכשיר עד שפוי כובע ולא משם ולמעלה ש"מ כל הצואר כשר לשחיטה ומשפוי כובע ולמעלה לא צואר היא אלא לחי מקרי והרי הן לכהן הלכך חותך במקום השחיטה ונותן לכהן וכלפי הגוף לבעלים והיינו בית השחיטה עמה אבל לרבנן מכיון שאין מקום שחיטה מטבעת גדולה ולמעלה ש"מ שאין כל הצואר כשר לשחיטה דהא ודאי מטבעת גדולה ולמעלה נמי צואר הוא אלא מקום השחיטה הלכתא גמירי לה ולדידהו אמר תנא דידן דמשפוי כובע ולמעלה נמי לא לחי מקרי אלא כל פשוט הגרגרת עד סוף הכובע צואר הוא ולפיכך הוצרך רבינו הגדול ז"ל לפרש כן דהיינו שייר בחיטי ולפסוק הלכה כר' חנינא:

והאל יתן לנו חנינה ויביאנו ציון ברנה. אמן סלה:

סליקא להו מלחמת ה' ממסכת חולין