מלחמת השם על חולין לח

ועוד א"ל ד"א לשמעיה קרע לי ואנא איכול כו' א"ל ילתא לר"נ בעינא למיכל כו' עד ואף לבשלו לכתחלה מותר כו' דאקשינן עלה והא אנן תנן אינו עובר עליו כו': אמר הכותב יצא לו מן הדרך והפליג דהא סיפא דמתני' נמי דקתני לא קרעו דמשמע שלכתחלה צריך לקרעו ובגמ' לא קשיא להו אלא אינו עובר עליו ודאמרי' נמי לימא מסייעא ליה הכחל קורעו וכו' לב הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה אדרבה קשיא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא ועוד תניא הא אמרי' כלישנא קמא היכי אתיא כלישנא קמא הא רב אמר מותר לכתחלה וברייתא כפשטה משמע דיעבד אין לכתחלה לא והוה לן למידק מתחלה עליה דרב מאי דדיקא עליה דר"נ והא קתני שבשלו ואדרבה איכא למימר דברייתא כלישנא בתרא אתיא ומיהו אינו עובר עליו ואסור דקאמר רב אסור לבשלו לכתחלה וכחל עצמו מותר בדיעבד וכך לשון הגמ' עצמו אינו מסכים לפירושו שאילו בא להפריש בין קדרה של בשר לקדרה התם אלא להוציא את הצלי כענין שאמרו ביו"ט לא שאנו אלא לצלי אבל לקדרה אסור ובמנחות וכן לקדרה ואם פירושו אמת דרב נחמן לבשל בקדרה התיר לכתחלה לא אתיא כסוגיא דלעיל ומתני' לדידיה לקדרה של בשר הוא ואינו עובר עליו ואסור באכילה קתני וכיון שכן אנן אסוגיא דלעיל סמכינן ואדר' זירא אמר רב ולחומרא וגם זה עולה כדברי רבינו ז"ל אבל הפי' הנכון והמחוור דר"נ לצלי הוא שהתיר בלא קריעה כלל ואקשי' עליה ממתני' דקתני סתם קורעו ופריק מתני' לקדרה פי' כמשמעה כלומר בין של בשר בין שאינה של בשר אשמעינן ר"א דמתני' לקדרה וקמ"ל דרב נחמן דוקא לקדרה הא לצלי לא בעי ולא כלום ואקשינן נמי מברייתא דקתני הכחל שבישל דיעבד אין לכתחלה לא כלומר מכדי תנא בתרא אהיתירא דכחל קא מהדר להפריש בין חלב לחלב הקיבה ואי ס"ד מותר לכתחלה בצלי בלא קריעה ליתני הפרש שבין זה לזה שהכחל מותר ואפי' לכתחלה והקיבה אסור לעולם ומפרקי' אין הכי נמי אלא משום דבעי למתני סיפא בדיעבד תנא נמי רישא בדיעבד לא תטעה לומר שאף קיבה לכתחלה ודיעבד מותרת וזהו הפרש ועכשיו שלא שנה כאן היתר כחל אלא בדיעבד בקדרה על כרחך אתה למד שהקיבה אסורה אפי' בדיעבד בקדרה והיה לצלי שאין הפרש בקיבה בין צלי לקדרה נמצאת אתה למד בהלכות כחל דלקדרה של בשר בלא קריעה שתי וערב וטחו בכותל אסור ואוסר והיינו דר"נ בפ' גיד הנשה ובקריעה כדינו מותר לכתתלה והיינו דר"א דאמר ואנא איכול בקדרה ומשמע בכל קדרה והיינו ברייתא דקתני הכחל קורעו ומוציא את חלבו והלב קורעו קתני כחל דומיא דלב מה לב אפי' לקדרה של בשר אף כחל לקדרה של בשר ומתני' נמי לקדרה היא אפי' עם הבשר דהא קתני הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא הצריך דבר אחר עבר ולא קרעו אינו עובר עליו לעולם בלא תעשה ופי' רב ומותר שאינו אוסר עצמו והיינו כגון לקדרה בלא בשר אבל בקורעו ומוציא את חלבו לגמרי הכשירתו אפי' עם הבשר ואין לומר שמא לא יצא חלבו יפה יפה דהא קתני קורעו ומוציא את חלבו אלמא חלבו יצא הוא ממנה לגמרי מדלא קתני קורעו וטחו לא קרעו וכו' ואלמלא לא יצא יפה יפה לכתחלה היה אסור אפי' בפני עצמו ולקדרה בלא בשר נמי קורעו שתי וערב וטחו ואם לא קרעו אינו עובר עליו ומותר והני מתני' כרב והיינו דתניא קרע ובצלי לא בעי קריעה כלל והיינו דרב נחמן דילתא ואין מחלקין בשום איסור והיתר בין קרעו שתי בלא ערב או שתי וערב ולא טחו ללא קרעו כלל בין לכתחלה בין דיעבד שכל מדות חכמים כך הם לעולם באיסורו עומד עד שיכשירנו לגמרי בקריעת וערב וטחו בכותל זהו הדרך הטוב והישר שדרך בו רבינו הגדול ז"ל והשמועות עצמן אומרות לך דרשנו כמו שדרשן ופירשן ונתקיימו כל הדברים כפשוטן ומשמען שכולם נתנו מרועה אחד: