מלחמת השם על ביצה כא.

וכתוב בספר המאור וזה שכתב הרי"ף ז"ל בשנים שלקחו חביות ובהמה וכו' עד מדרב כהנא ור' אסי דפליגי עליה דרב וקא מתמהי עליה ושתיק: אמר הכותב גלוי וידוע הוא שר' הושעיא לא חלק על יניקת תחומין ולא הודה להם אבל על מה שאיסורו משום ברירה הוא שאמר מה שאמר ואף רבינו שלמה לא יחלוק על זה ומה שכתב יש ברירה וחבית ובהמה מותרין מפני שלא חשש ליניקת תחומין שהיו בעיניו דברי רב דחוים מפרכא דרב כהנא ורב אסי ובעיני רבי יצחק אלפסי ז"ל לא נדחו כדאשכחן בכמה דוכתי דלית הלכתא כרב כהנא ורב אסי כי ההיא דפרק המוכר את הבית ובעל המאור הזה ז"ל כתב במסכת סוכה דמשום דלא חש לה שתיק והיאך סמיך כאן אשתקותיה ומה שהקשה משור של פטם ושל רעי אינה קושיא כלל דשור של פטם אינו קונה שביתה כלל שהרי הוא כרגלי כל אדם מאי טעמא מרשותיה קא מפיק ליה ברשות אחר לא מוקים ליה הא לאיי כשור של הפקר עביד ליה וכבור של עולי בבל הוי וכיון שהוא כרגלי כל אדם תחומין אין בו מינק היכי ינקי מהדדי ושור של רעי נמי אין כאן שני תחומין שלא קנה שביתה ברשות שום אדם אלא כרגלי העיר והוא יש לו אלפים אמה לכל רוח מאי טעמא כיון שאין יודע למי ימכור אם לכלן או למקצתם לא קנה ברשות אחת מהם אלא שדעת בעלים שיהא כרגלי העיר ואפילו ערבו כלם לצפון או לדרום יש לו אלפים לכל רוח ומי שאינו רוצה בפירוש הזה יכול הוא לומר דשור של רעי הוי כרגלי אנשי אותה העיר לגמרי בין עירבו בין לא עירבו לפיכך אם עירבו מקצתן מערבים זה על זה משום ברירה לשמואל ומשום יניקת תחומין: