מלחמת השם על ביצה יא.

ועוד והא דבעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר ופשטה לאיסורא וכו' עד ואנו תמהים על הרב אלפסי ז"ל שכתב הכל ולא בירר דבריו: אמר הכותב לא בירר רבינו הגדול ז"ל הדברים אבל תפס לו דרך הגמרא שהרי אביי ורבא אסרו לגמרי ואלו היה מותר אלא שאין מורין כן הוה להו למימר מותר ואין מורין כן דהכא לאו בפרקא הוה ולאו באפי עמי הארץ הוה אלא מיסר אסרי לגמרי וכן בהשחזת סכין לא אשכחן מאן דשרא ליה הלכה למעשה אלא על ידי שינוי ובגריפת תנור וכירים מצינו שהתירו לגמרי במקום שא"א ורבי חייא לדביתהו ורבא לשמעיה אורויי מורי ואזהורי מזהרי מחרוכא לומר שיגרוף והתם איתמר דרשי' משמך הלכה כרבי יהודה אמר ליה יהא רעוא דכל הני מילי מעליתא תדרשון משמאי ואלו הסוגיות מצריכות לומר שאע"פ שנפסקה הלכה כרבי יהודה לא סמכו עליה לגמרי אלא שבאותן הדברים שהם עיקר מכשירי גוף האוכל כגון גריפת התנור התירו לגמרי במקום דלא אפשר שלא יחרוך שאם אתה מחמיר עליו לפנים מן שורת הדין אתה מונעו לגמרי משמחת יום טוב ודברים שאינן עיקר אוכל נפש אלא שהם צריכין כגון כבוי הבקעת שלא יתעשן הבית במקום שצריך לאכול שם או כבוי הדליקה משום אבוד כלי תשמישו שאוכל בהם אסורין לגמרי בין להורות בין לעשות בהן מעשה בייחוד וכ"ש לכבות את הנר מפני דבר אחר אע"פ שהתשמיש צורך כל נפש וראוי להתיר בו מלאכה כדאיתא בכתובות מכשירין אסורין הא לדברי רבי יהודה כל שהוא דבר הדוחה יו"ט אף מכשירין מותרין הן וכן הכוחל את העין מכשירין של הנאת הגוף המותרת ביו"ט ראשון הוא ור' יהודה דאמר לכם לכל צרכיכם מותר ולא נאמר על דברי ר' יהודה והתירו בשני לעשות סייג כהיתירו של רבי יהודה ודברים שהם מכשירי אוכל נפש אלא שאין צריכין כל כך כגון סכין שעמדה שאפשר בשאלה שהרי מצויין לכל והוליך בהמה אצל סכין או סכין אצל בהמה מותר ע"י שינוי דכיון דאפשר בשינוי לא שרינן ליה בענין אחר אלא שאין מורין משום דשכיחי ולא אתי לאמנועי משמחת יום טוב זהו דעת רבינו הגדול ז"ל וכן דעת רבינו חננאל ז"ל ולפיכך דורשין בכלל הלכה כרבי יהודה במכשירין ובפרטן מחלקין בהם הכל לפי מה שהוא ענין: