מלחמת השם על בבא מציעא לב.

ועוד ואונאה לקרקעות נראה כמו שפסק רבינו חננאל ז"ל כדברי הירושלמי אם היה דבר מופלג יש לו אונאה והמופלג הוא ביותר מכפלים בדמיו וכו': אמר הכותב חס ושלום שלא אמרה רבינו חננאל ז"ל מעולם שהרי כתב שאף לדברי הירושלמי קשיא דרב נחמן דבפ' המקבל ופירש שהדבר מופלג הוא כפלים בדמיו ולא יותר דהיינו פליגי ובעל המאור הזה ז"ל סומך על דברי הירושלמי בשמועה בלא ראיה שאילו ראה אותו בגמרא שלו לא הוה מפרש כן ותמצאנו מפורש במקומו פרק אלמנה ניזונית דתנן התם אלמנה שמכרה שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים נתקבלה כתובה והוו בה בגמרא דבני מערבא ואין סופו לחזור משום מקח טעות תפתר שהוקר המקח אמר רבי אבון הדא מסייעא לר"ל דר"ל אמר לעולם אין לקרקע אונאה א"ר יוחנן אם היה דבר מופלג יש להן הונאה מתניתא פליגא על ר' יוחנן אלו דברים שאין להם הוניה וכו' פתר לה בדבר שאינו מופלג פדה שור שוה מנה במאתים ר' יוחנן אמר אינו פדוי ורשב"ל אמר פדוי ומדמקשינן מתני' דקתני שוה מנה במאתים שהוא בטול מקח ומוקמינן לה בשהוקר ומסייעין נמי מינה לר"ל ש"מ דלרבי יוחנן שוה מאתים במנה בטול מקח הוא ולר"ל לעולם אין לו הוניה ועוד דבפי' אמרו פדה שוה מנה במאתים רבי יוחנן אמר אינו פדוי וכ"ש אקרקעות וכיון שכן ממילא אדחי לה האי סברא דבני מערבא מקמי הא דאמרינן בפ' המקבל אין אונאה לקרקעות וכ"כ רבינו ז"ל אלא שאמר בסוף שהדבר ספק אצלו משום דלא אתמר הא דר"נ בהדא דוכתא אלא גבי וזה פותח דינא דבר מצרא בלחוד הוא דאיתמר ורבינו הגדול ז"ל אמר דלית בה ספיקא דכמה מילי לא מפרשן בדוכתייהו ומפרשי בדוכתי אחריני והוא האמת שדברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר וכולן צריכין זא"ז זה נועל וכ"ש שלפי גמרתנו ודאי כל בטול מקח יש להם בדברי רבי יוחנן שסתם נאמרו דברים וכל בטול מקח במשמע (ומדאבעי) [ומדלא בעיא] עלה עד כמה כדבעו לקמן ש"מ למ"ד יש להן בטול מקח של אלו כבטול מקח דעלמא ומ"ד [אין להם] לעולם אין להן בטול מקח והא סוגיין בעלמא אין להם ואמימר אדר"י בלחוד קאי ולא אקרקעות והקדשות ואין זה צריך לפנים ובפירוש דבמופלג שבירושלמי נמי אין דברי רבינו חננאל נוחין לי לפי שמצאתי שם באותו הפרק על משנה שום הדיינין שפחתו שתות וכו' כמה דתימר בהדיוט בקרקע עד שליש במטלטלין עד שתות ודכוותה בהקדש עד שתות במטלטלין עד י"ב זו היא גמר' ירושלמי ומכאן נראה לי שפירוש דבר מופלג הוא כפלים מאונאה של מטלטלין שהוא שתות ולפיכך אמרו כשם שאתה אומר בהדיוט שאונאה בקרקעות בכפלים מאונאת מטלטלין כך תאמר בשום יתומים ששנינו שיש להם בטול מקח בקרקע בשתות שאם פחתו או הותירו בשום מטלטלין י"ב מכרן בטל ואין דרך בפי' הירושלמי אלא שנאמר שהוא לדברי רבי יוחנן ודבר מופלג הוא שליש בדמיו וכבר נתבררו דברי רבינו ז"ל בירור נכון: