מלחמת השם על בבא קמא ד.

ועוד איתמר ג' אחים שחלקו וכו' כתב הרי"ף ז"ל כבר איפסקא הנכתא בהדיא כרב דאמר בטלה מחלוקת הלכך גבי שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים וכו': אמר הכותב איברא טעמיה דמרן נהירי טפי והכי עיקר דשמעתא דכיון דיורשין הוו ואמרי' האי הוא דאודית להון אבוהון בכל מילי נמי בטלה מחלוקת ושמעתיה הכי מפרשי' ליה דאמרי' מעיקרא דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים והא דקאמר הרי הן כאילו חלקו קרקע דשקיל פלגא אי נמי הרי הן כאותו קרקע שנטל בע"ח שאף הוא יפרע חצי אותו חוב ולא כמי שחלקו קרקע קאמר שאילו חלקו קרקעות אין לו אלא רביע חלקו בקרקע ורביע חלקו במעות ומחצה פסיד לפי פי' רבינו ור"ח ז"ל ואקשי' פשיטא האי ברא והאי לאו ברא דודאי לקוחות באחריות נינהו דלאו שופטנא הוא דשקיל קרקע דקאי באפי בע"ח ולא לישקול פלגא בכספים הדר אקשיה אדרבה מימרא דרב אסי לא אפשר לפרושה הכי דכיון דסבירא לן בעלמא כשחלקו קרקעות מחצה לקוחות גבי חלקו כספיס כנגד קרקעות פסיד דמחצה דהכא ודאי לקוחות שלא באחריות נינהו דהא קאי באפי גנב הלכך לית ליה אלא רביע בכספים דהוא משום דמחצה יורש נינהו לרב אסי והיכי אמר הרי הן כקרקע דמשמע דשקיל ביה פלגא הרי הן כאותו קרקע שנוטל בע"ח או כמו שחלקו קרקעות הא ודאי לא שקיל אלא רביע דהוא מחצה בחלקו וכשחלקו קרקעות שקול מחצה דיורשין הוו או לקוחות באחריות ולא מפסיד מחלקו כלום ולפי פו' רבי' ור"ח ז"ל אין לו משום יורשין אלא רביע חלקו ומשום יורשין אלא שאין הפי' ההוא מחוור בעצמו והדר בעי' לאוקומא בג' אחין או בב' שחלקו קרקעות ומאי הרי הן בקרקע דשקיל רביע בכספים כבקרקע וכולה שמעתא ובפי' הזה עלו דברי רבי' הגדול ז"ל כדינו כהוגן ומ"ש בעל המאור דהשתא דתקון רבנן בתראי למגבא ממטלטלי אסתלקי ליה טענתיה דבעל כספים שקילה טיבותיה דמר בהא ושדיתא אחיזרי דאכתי מצי למימר להכי שקלי כספים ולא קיימי באפי כולהו בע"ח שאני יכול להטמינן ולהבריתן מהם להכי שקלת קרקע דאי מטרפא לא משתלמת מינאי דלאו שופטנא אנא דקאימנא באפי גנב ובאפי בע"ח דידך אלא מדשקלי כספים אין אחריות גנב עליך אף קרקע שלך אין אחרות בע"ח עלי ועוד שאמרו בשם הגאונים דלא תקינו למיגבא ממטלטלי דיתמי היכא דאיכא ארעתא וכך מצינו כתוב אבל אנחנו לא נדע ועוד דאפי' בתר תקנתא לא משכחת דגבי בע"ח כספים מיורש אא"כ ה"ל לאבוהון בשעת הלואה דגבי מתקנתא דבתראי ואם מוכרן יורש מכורין ואין בע"ח גובה אותן מלוקח ואפי' בדינא דתלמוד גבי בין מיורש בין מלוקח דאקנו ליה מטלטלי אגב מקרקעי וא"ל דאקני כדאיתא בפ' ח"ה ונמצא זה צריך לאחריות בע"ח ואעפ"כ יכול לומר להכי שקלי כספים דלא ליתו כולהו בע"ח וטרפו מינאי ואת קיימת באנפייהו ושקלי מינך דשכיחא טירפא דידך טפי ועלך דידך אתו ודאי ולאחר תקנה נמי אע"פ שהמטלטלין והקרקעות שוין בדין זה כיון דעל הקרקעות אתו ודאי ועל הכספים בספק דכספים להוצאה ניתנו ולאחר הלואה קנאן ועוד שיכול היורש הזה להוציאן ולהפקיען מבע"ח הלכך לא משתלם מיניה והשתא עדיפא טענתיה טפי דלא שוטה הוא למיקם באפי כולהו אלא עיקר דבר זה כמו שכתבנו: