עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלחמת השם על עבודה זרה

מלחמת השם על עבודה זרה ד:

Milchemet Hashem on Avodah Zarah 4b · מלחמת השם על עבודה זרה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועוד ודאמרינן אין מוכרין להן בהמה גסה בגברא דזבין לרדיא בלחוד וכו' והאידנא מזבנינן להו סוסים ופרדים לעובדי כוכבים דמגנו עלוון מידי דהוה אתריסין וכו': אמר הכותב זה שבוש דסוסים אף לעובדי כוכבים דלא מגנו עלוון מותר דהא איפסיקא הלכתא בגמ' כבן בתירא דמתיר בסוס וכן התריסין נפסקה בהם הלכה להתיר ופרדים אפי' לפרסאי אסירי שהרי עושין בהם מלאכה בשבת שחייבין עליה חטאת וגזירה משום שאלה ומשום שכירות ומשום נסיוני שלא התירו למכור לפרסאים אלא כלי זיין שהיתה גזירה בהם משום חשש הניזק והותר לפרסאי משום דמגנו עלן אבל בהמה גסה לא דההיא גזירה בדידן היא דמשום שבת איתסר מה ענין היא להגנה שלהן שיתירוה והא רבא בימי פרסאי הוה ורהט תלתא פרסי לאהדורי ההוא חמרא והא מילתא מפרשא בהדיא דתרתי גזירות נינהו ואין לומר בהן זה דומה לזו והרי שאלו בגמ' והאידנא דקא מזבינן אלא על זה בלבד:

ומה שכתב עוד ואיכא מאן דאמר ביום ה' בסתם מותר להשאילן ולהשכירן מידי דהוה אכלים לבית שמאי שמצווה מן התורה על שביתתן לדבריהם ולא אסרו אלא בערב שבת גם זה הקולא לפי דבריו שהותרה לו עכשיו גזירת המכירה שאילו לפי הגמרא הדבר מפורסם שגזרו עליהם המכירה לעולם משום סרך שכירות ושאלה וכיון שהמכירה אסורה לעולם אין צריך לומר בשכירות עצמה שבשבילו נגזרה גזירה ואם תאמר אף מכירה לא אסורה אלא בערב שבת זו קשה מן הראשונים דהא תנן ובכל מקום אין מוכרים להם בהמה גסה אלמא לעולם אין מוכרין דהא סתמא קתני ודומיא דשארא קתני ותנן נמי בריש בכורות הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי ואפי' בהמה לעובריה נמי איבעיא לן התם ולא איפשיטא משום דאתיא לאחלופיה ואע"ג דלא פסקה מיניה נמי מוכחא סוגיין כדרב חנן ואין בהם ספק מ"מ משמע ודאי שהשכירות אסורה לעולם מן התורה ועל כרחך הקישה הכתוב לשביתת עצמו ובירושלמי נמי אמרו כאן פעמים שהוא מוכרה לו משום נסיון והוא מחזירה לאחר שלשה ימים ונמצא עובר עבירה בבהמתו של ישראל מעתה לנסיון אסור שלא לנסיון מותר אסרו זו מפני זו וכל שכן לדברינו שגזירת המכירה נמי במקומה עומדת אלא שהללו דברי תורה והללו דברי סופרים ופשוטה היא וההיא ברייתא דבשילהי פירקא קמא דשבת אי בית שמאי תנו לה דלמא ס"ל שאלה ושכירות קנו ומשום הכי שרו בה' בשבת ואנן לא סבירא לן הכי כדאסיקנא בגמרא בהדיא ועוד נתפרש בספריו זה שם דעת המעמידה כב"ש יפה ומשם יתברר טעותו של בעל המאור ז"ל ב"ה: