מקדש מלך על ספר הזהר ג:עה

ואני אברכם פי' ס"ל ואני אברכם לכהנים כרבי ישמעאל וכמ"ש הזוהר בפ' נשא דף קמ"ז ע"ב ואני אברכם לכהנים: אבל יצחק למעבד קרבין קיימא וכו' פליג את"ק שאמר שיצחק לא הזכירו הכתוב בגין דאשתאר לאתפרעא וכו'. אבל ר"ח ס"ל לפי שיצחק הוא גבורה לכך לא בעינן ליה לגבייהו שהם חסדים:

דכד ברא קב"ה עלמא פי' כשברא א"ס ב"ה העולמות: נטל יצחק. פי' שם ב"ן נטל אברהם וכו'. פי' שם מ"ה בסוד מתחילה ברא הקב"ה את העולם במד"הד שהוא שם ב"ן ולבסוף שיתף עמו מדר"ח שהוא שם מ"ה כמ"ש הרב ז"ל: נטל ליעקב. פי' הוא חיבור מ"ה וב"ן בכל פרצוף ופרצוף כמ"ש הרב ז"ל כי יעקב כולל דין ורחמים: וע"ד באברהם ויעקב אתקיים עלמא כמ"ש שע"י שם מ"ה שהוא אברהם ויעקב אתקיים עולם האצילות: ובג"כ כי מעולם המה. פי' שהם תיקון העולמות כמ"ש: באינון ז' יומין. פי' בינה ושש קצוות דזעיר: יומא תמינאה. פי' מ' שהיא שמינית כדלעיל בעייא לאשתלמא מן ז' וכו':

על ידא דכהנא פי' מ' הנז' בעייא לאשתלמא מבינה וו' קצוות דזעיר שהם ז' ימים וזה ע"י הכהן שלמטה: לא אתחזי לקרבא מינה לגבה. פי' פרה היא מ' ובקר ביסוד ולכך בן בקר ולא בן פרה: איל דאיהו תרי נראה ה"ס ב"פ מנצ"פך פשוטים וכפולים שמקבלת המ'. א"נ יובן במ"ש האר"י ז"ל בס"הכ וז"ל בקיצור וכאשר נוריד מוחין דזעיר הנה כל בחי' העליונות שהם מן המוחין עד סיום יסוד דאימא שהוא בחזה דזעיר כאשר ירדו למ' הנה יבואו מתלבשים עד סיום הבינה ג"כ. וג"כ כאן הם סתומים עד החזה של המ' ומן החזה ולמטה של המ' הם מגולים ונמצא שמגולים ג' גבורות פחות שליש. והנה הגבורה של ת"ת צריכה לגוף הת"ת לפי שאין בו מוחין. אבל ב' גבורות דנ"ה כיון שיש בנ"ה דידה מוחין אינם צריכים שם והם מוציאים יסוד ומ' דידה מרוב הארתם המגולות וז"ש ת"ח מרבים שלום שהם גבור' דנ"ה מרבים שלום הוא יסוד ומ' דידה עכ"ל. ובזה מובן מ"ש איל דאיהו תרי הם ב' גבורות שבנ"ה דידה וז"ש וע"ד גבורות תנינן וכו':

דסליקו גוונא דרעותא מניה פי' אע"פי שלא עבדוהו אפי' במחשבה אלא כשראוהו היה יפה בעיניהם לפי שהיה בתבנית שור. הכא אתדכן: