מקדש מלך על ספר הזהר ג:סב

מלה אחרא לעילא פי' מ':

ואינון ז' פי' שהדס הוא ג' בדים וב' ערבות ואתרוג ולולב הם ז': אתערו ז' אחרנין לעילא. פי' ז"ק דזעיר והיינו ז' בחי' חסדים שהם בז"ק דזעיר שמעלים אותם לדעת ומקבלים שפע משם וממשיכים אותם לחזה לתת הארה לרחל העומדת אצל החזה בפנים דזעיר ממוצאי יו"הך ואילך כמ"ש הרב בס"הכ: ואע"פי שאמר הזוהר שאתרוג היא כ"י רמז בעלמא הוא שאתרוג היא עטרת היסוד דזעיר כמ"ש האר"י ז"ל: כ"י אע"ג דאיהי בכללא פי' שאתרוג שהוא פרי עץ הדר רומז למ' כמ"ש הזוהר לעיל נמצא שהיא בכללם:

ומנחלא דמבועא וכו' פי' בינה: וינקא לבת. פי' בינה נותנת שפע למ' הנק' בת: דהא בגין דאיהי בת. פירוש שהמלכות היא בת הבינה: ותתאה אתברכא וכו'. פירוש בי"ע ובכללם העוה"ז כולם מתברכים:

ואתערותא דלהון פי' של השרים הממונים על מינים אלו וכן האילנות בעצמם כולם תלויים בקדישי מלכא שהם ז' ספירות דזעיר:

וכד ישראל נטלי וכו' פי' ע"י ישראל מתעורר הכל לפי שנוטלים מינים התחתונים ומעוררים ז"ס דזעיר העליונים: ועלמא מתברכא הם בי"ע: וכ"י היא מ': וכולהו מתגדלי על מיא. פי' ז"ק גידולם הוא ע"י החסדים דאימ' הנק' מים כמ"ש הרב בליקוטים:

ונהר יוצא מעדן פי' בינה יצאה מאבא להשקות זעיר: וערבי נחל תליין בהו. פי' שהגבו' תלויין בנ"ה לפי שנ"ה נקרא ערבי נחל והם דינים לכך הגבו' תלויים בהם: ולסחרא ז' מינין מכאן ראיה למ"ש האר"י ז"ל שביום הו"ר אין מקיפין את התיבה אלא בלולב ומיניו דוקא ולא בערבה: והערבה סגולתה להכות בה על הקרקע ה"פ וז"ש בסמוך ובג"כ בעינן לבטשא לון בארעא: