מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקכד

ישראל סבא פי' ישראל זוטא שהוא זעיר מקבל מי"שס כמ"ש הרב:

ומאי איהו אברהם גם זה יובן בהקדמה הנז' שהחסדים דאימא נעשי' גבורות דאבא. נמצא אבא כולו חסדים. וז"ש אתעטר בסטרא דאבא ומאי איהו אברהם. וכן גבורו' דאבא נעשו חסדים דאימא נמצא שאימא כולה גבורות וז"ש דאתעטר בסטרא דאימא ומאי איהו יצחק:

ודא היא ביתא תליתאה נ"ב שהוא סוד התפשטות החסדים בגופא דזעיר עטרא דחסד עכ"ל ור"ל הארתם יורדת בואהבת. אבל עצמם ממש אינו יורד רק בעמידה כמ"ש הרב בס"הכ ומ"ש ואיתימא והיה אם שמוע וכו' ר"ל דכתיב ונתתי מטר ארצכם דהיינו רחמים ותירץ לית כתרא וכו':

וע"ד וא"ו אמצעיתא דכולא פי' מכריע בין חו"ג והוא אמצעי

ומ"ש דלעילא ותתא פי' שגם מכריע בין בינה ומ' שנק' עילא ותתא:

דאית רתיכא קדישא לתתא פי' הם ארג"מן שהם כסא למ':

כך אית רתיכא קדישא לעילא פי' חג"תם שהם כסא לבינה:

דתנינן אבהתא פי' חו"ג:

וגופא פי' ת"ת:

עם יפה עינים דינא ברחמי נ"ב הם ב' חסדים המגולים בנ"ה כי נ"ה מצד עצמם דין ושם החסדים שהם רחמים אלין אבהתא. נ"ב סוד ההדס הדומה לעינים שהם חג"ת והמ' מתחברת עמהם:

רמיזא היא לתלתא פי' חג"ת:

ורמיזא לד' פי' עם המ' א"נ יש לפרש רמיזא היא לתלתא הם חב"ד דזעיר קודם שנחלקו ע"י קוצא דשערי דאריך. ורמיזא לד' היינו אחר שנחלקו לד' ולפי' הראשון תלת האי דאמרן היינו מאי דסמיך ליה שהם חג"ת וכו'. ולפי' הב' מ"ש האי דאמרן קאי אדלעיל שאמר ותנינן תלת מוחי אינון ומשירותא דמוחא עילאה וכו' אשתכחו ד' מוחין וכן מוכח מסה"כ שכתב שהשינין רומזים למוחין היא שמאלא. פי' שהמלכות בניינה מהגבורות:

דאיקרי עז נ"ב אדנ"י גי' ס"ה עם י"ב אותיות המילוי גי' ע"ז וירתא מעוז פי' מהגבורות הנק' עוז: