מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקטז

והכא לא כתיב אשה פירוש בשבועות טעם בתולה טעים בג"כ לא כתיב ביה אשה שהוא לשון אשה. וכפי האמת טעם בתולה טעים ומ"ש דהא אחרא לא קריב וכו' הוא כמו ד"א שמפרש אשה לשון אישים:

באילנא דדעת טו"ר פירוש המל' רגליה יורדות מות ולכ"א אינון באמצעיתא שהמ' תמיד בקו האמצעי ה"ג ובג"ד והקרבתם עולה לה' ולא אשה עולה לה' ועולה לשם עולה. פירוש המלכות עולה לשם שהוא זעיר הנקרא שם הוי"ה. וז"ש ועולה לשם שהוא זעיר עולה לשם ליינק ממנו: דינא תקיפא פירוש לאה. ודינא רפייא רחל. והם ב' ימים של ר"ה:

וכן בכל שאר יומין לא כתיב אשה פי' ביום הכפורים וביום שבועות שהזכיר לעיל אבל בסכות ובשמיני עצרת כתיב אשה:

דאתי מרחיק מגו אתר וכו': פירוש כמ"ש הרב בפרשת תולדות ובפרשת בלק דארמי מייא בההוא יינא והם חסדים דאבא וגבורות דאימא. וכנגד אבא אמר דאתי מרחיק שאבא נקרא רחוק. וכנגד אימא אמר מגו אתר דחמרא עתיקא.

עיטא ברבקה פי' מלכות: ה"ג טעין כמה טיעני:

ומ"ש כל שאר יומין פי' מר"ה עד הסוכות וכדמפרש.

ואיהי לא שרייא תמן: פי' המלכות אינה שורה על הקליפות להכניעם לפי שעדין לא נתעוררו אבל ביום ב' שהתחילו להתגלות כדמפרש בסמוך וגילויים ביותר ביום שלישי דאוסיף וגרע עשתי עשרה אזי המלכות שורה עליהם להכניעם ושיעור הכתוב ותנח התיבה שהיא מלכות בחדש השביעי שהוא תשרי בי"ז לחודש הוא יום ג' בסוכות על הרי אררט שהם הקליפות: