מקדש מלך על ספר הזהר ג:תפג

כהניך ילבשו צדק עיין בפרשת ויצא כי שם ביארנו זה באורך

דאיררון תפוחין פי' מלאכים יש שיונקים מחג"ת הנקרא תפוחין ולכ"א ר' אבא כתפוחים שאינם נקראים תפוחים ממש אלא כתפוחים לפי שיונקים מחג"ת:

אור קדמאה נ"ב חסד ראשון מה"ח נקרא בוקר עכ"ל ולכך כתיב הבוקר ולא בוקר לרמוז על חסד א' הידוע:

ובחבורא קדמאה וכו' בח"י דף קע"ו ז"ל ואשר הקשית לשאול על מ"ש כמה פעמים בפ' פנחס ובחבורא קדמאה מהו וכן בריש התיקונים ובג"ד אסתכם קב"ה ושכינתיה למיעבד האי חיבורא על יד ההוא דאתגליא מהו ע"י ההוא דאתגליא. דע קושט דברי אמת. ובזה יתיישב לך הא דמייתי בפ' פנחס ובריש התיקונים ענין רבה בב"ח שהיה בימי האמוראים זמן רב אחר הרש"בי וכן מאי דמייתי שם בפ' פנחס גבי מים אחרונים דברי הגאונים. והם דברי התוספות כנודע. וגם בפ' וישלח הוקשה לי דקאמר ר"א יום שמת ר' בטלה כהונה דמשמע דר' מת לפני ר"א ובפ' הפועלים אמר שלח רבי לדבר באשתו של ר"א. ועוד תראה בתקוני ז"ח דקאמר ובגין דלא בקיאין א"לין דרו בתראי עבדין תרין זוגי תפילין משמע מהלשון דקאמר אילין כאילו דובר אז וכן הרבה: אמנם האמת אצלי שהרבה דברים שחיברו זמן רב אחרי מיתתן בג"ע נתגלו לנו. וז"ש בתיקונים ויקומון עמך בוצינא קדישא ושית חברוי דאתכנשו בקדמיתא בהאי זוהר לחדשא ביה מלין כדבקדמיתא. וכן הוא מ"ש ובחבורא קדמאה. ורוב הדברים אשר תמצא כי הוא מענייני האמוראים והגאונים הוא מאת אשר חידשו בחיבורא בתראה אחרי מותן בג"ע. ובכן לא יקשה מה שדרש ר"א על כ' סוד יום שמת ר' בטלה כהונה. גם שאלתם ממני מי הוא בעל הקבין הנז' בתיקונים: בדברי הרב לא פורש. אבל מצאתי בס' גלגול נשמות להר"ר מנחם עזריה ע"ה כתב ההוא מארי קבין היה שלמה הע"ה והוא היה מנוגע בנגעי בני אדם לפעמים. ונראה להחסידים ההם להראות להם חכמתו כי בחכמתו דיבר הבל הבלים. ולפי שחכמים בקשו לגנוז ס' קהלת רצה להראות לחכמים כי לא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מכם. ולפי דבריו היה אומר א"א ומורי שטעם פקידת עונו באופן זה ולא כמש"ה ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם הוא כלפי מ"ש בזוהר בפ' בשלח על פ' והיה אם שמוע תשמע כי הפוגם בנש"גז פוגם בנ"הי וכבר אמרו שהחטא של שלמה היה שלקח נשים נכריות. ואמרו במדרש שיר השירים והמלך שלמה אהב נשים נכריות ארשב"י אהבן לזנות. ולפיכך במקום שפגם על הברכים ועל השוקים: לעומתו היה נפגם בירכים דיליה והוא טעם נכון: