מקדש מלך על ספר הזהר ג:תע

ואינון איקרון בני אלים פירוש שית עזקן דקנה נקראים בני אלים:

וכד אינון מתחברן כיון שמתחברים אותם השית עזקאן שהם בני אלים נעשים כמו שופר שהוא הקנה דוגמת השופר:

ה"ג ה' רועה לא כתיב אלא אל הרעים וכו' ור"ל מדהזכיר אל ש"מ שעל אלים מדבר שהם משמיעים קול מצד הגבורה. בר"מ כתמרות עשן ודא עשן המערכה דסליק מלבא למוחא דכל רוחין דעלמא לא זזין ליה מאתריה חכמה כ"ח מ"ה כ"ח בלבא מ"ה במוחא קנה וכו' רזא דסולם והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והנה אף שהזוהר פי' על פ' מי זאת עולה כתמרות עשן. ממנו נקח ראיה גם על זה הפסוק שג"כ על עליית אמא מדבר או על ירידת אבא למטה בזעיר. ויובן במ"ש בע"ח כי יש ב' מיני זוגים אי הוא לזווג הנשמות ואז תבונה ובינה עולים לחכמה אבא עילאה ומתחברים יחד בסוד פרצוף אחד כדי להוציא מוחין הויו"ת לזעיר ומקודם הוא נקרא אלה"ים ע"ש מוחין דיניקה שהם שמות אלהי"ם ולפיכך צריכים הי"שס ותבונה לירד למטה לחו"ב דזעיר והוא נקרא זווג של רביצה לשמור את האפרוחים דלית לון גדפין שלימין והם צריכים לאמם מחמת פחד החיצונים וזה נרמז בזוהר הנז"ל שזעיר נקרא סולם שמלאכי אלה"ים שהם או"א בסוד יש"ס ותבונה לפעמים יורדים בסוד רביצה על האפרוחים ולפעמים עולים למעלה להיות זווג שלם של המוחין דגדלות שנכללים יחד בפרצוף אחד כדי להוליד המוחין לזעיר ובזה יבואר הפ' מי זאת עולה שהיא סוד בינה עילאה הנקרא מ"י ותבונה נקרא זאת בסוד מלכות דבינה. ומתחברים שניהם ולכן אמר לשון יחיד עולה. ומפרש מאיזה מקום עולה מן המדבר שהוא זעיר שבו שמות אלה"ים סוד מוחין דיניקה. קודם שיורדים מוחין דגדלות תבונה עולה לבינה למעלה להתחבר עם החכמה ונרמז שמות אלהי"ם במלת מדבר וכו' ונמצא שהם עולים מן המדבר שהוא זווג של רביצה מתרפקת על דודה לשון חיבור כמ"ש שבינה ותבונה מתחברים יחד להיות זווג הפנימי שהוא נפסק לפעמים ונקרא דודים והיא רוצה להתחבר עם החכמה בזיווג הפנימי הנז"ל אך כדי להוריד מוחין לזעיר צריך מקודם להעלות מ"ן לאימא עילאה וידוע בכוונת ר"ה שעליית מ"ן של מלכות מעורר מ"ן לבינה להוריד מוחין לזעיר ולכן השכינה אומרת תחת התפוח עוררתיך פירוש כמ"ש בזוהר תחת התפוח ר"י אומר דא יובלא:

ומבואר בע"ח שיובלא נקרא יסוד הבינה עוררתיך במ"ן ליסודה והוא לצורכך ולכן אומרת עוררתיך לנוכח ואחר המ"ן אז מתחברת הבינה עם חכמה בזיווג להוריד מוחין שלימים ולכן אומרת שמה חבלתך אמך לשון חבלי לידה כמ"ש בע"ח אין התורה מתקיימת אלא במי וכו'. דאיהי בדרגא דאישים אישים הם נקרא וושט כמו בני אלים שהם קנה.

ומ"ש ושאר לא אכלי הכי: פירוש בני אלים שהם בחי' הקנה:

ה"ג וכל בני עלמא לבר לא ידעין פירוש בני אדם אינם יודעים בח' אישים הנזכרים כיצד היא סדר אכילתן אבל מלאכים הפנימיים שמקבלים מהם הם יודעים וז"ש אלא דרגין דלגו אינון ידעין ונטלין מנייהו.

מאלין אשים נפקין דרגין דאקדמי וכו' פי' מאשים יוצאים מלאכים אחדים שנקראים טחנות והם קטנים במעלה מהם והטוחנות הנז' הם מכינים המאכל ונותנים לאישים וז"ש כיון דאתטחנן אינון דשלטי עלייהו בלעי: