מקדש מלך על ספר הזהר ג:מז

ה"ג בכמה עיטרין דבר עליה דבריה דיפת תואר נ"ב נוקבא דנוגה. בן סורר נ"ב בא מקליפת נוגה: אית דרגא דאשתמודעא לעילא לקבל האי חטאה גרסי' ונ"ב נ"ל שמדה זו הוד והולך ומונה עד לחסד והם בחינת ה' חסדים שעל הרוב הפגם בהם: הא שמאלא נ"ב אז הה"ג עומדיס על ה' חסדים ופי' ולאתכללא ביה הימין בשמאלא:

חמש בגו חמש נ"ב ה' חסדים בתוך ה' גבורות: וידוי מתיישרן לאחזאה מלה בלא כוונה דבר נש פי' האדם בלא כוונה כולל הימין בשמאל להורות שגברו הדינים עליו מחמת עון:

וע"ד כתיב ימינך ה' פי' שכפל הכתוב ב"פ ימינד נגד יד ימין ויד שמאל שנכללו ביחד דהיינו הימין בשמאל ולכך קראו הכתוב ימין ולפ"ז מ"ש לאתכללא שמאלא בימינא ר"ל שהימין הסכים על דין האדם כמו השמאל אבל לא נכלל השמאל בימין שאדרבה הימין הוא שנכלל בשמאל כמ"ש הר"חו בהג"הה:

וכדין הוא קיימא דכולא פי' כשנאבדו המצריים שהיו מצירים לישראל אזי היתה תקומה לישראל שהם קיום העולם וז"ש וכדין הוא קיומ' דכולא ומ"ש וע"ד כד בעא וכו'. פי' גם לע"ל הוא כך שאו"ה נאבדים וישראל יהיה להם קיום: ודא הוא פרי עץ הדר נ"ב כי הנקבה פרי הזכר הנק' עץ הדר:

דסליק לע' שנין נ"ב גדל לע' שנין הוא יסוד כולל בו ז"ס ה"ח ויסוד ועטרה: ואתקשר לעילא נ"ב בזעיר ותתא נ"ב בנוקבא: ר' יוסי אמר פרי עץ הדר דא מזבח נ"ב היינו יסוד דנוקבא והוא העושה פירות ממה שמקבלת מיסוד דכורא הנק' עץ והדר עכ"ל ולפ"ז זהו החילוק שבין ר' יהודה לר' יוסי שרבי יהודה מפרש פרי עץ הדר היא הנוק' בכללותה ור' יוסי מפרש פרי עץ הדר הוא יסוד דנוק'. ועודחילוק אחר שר' יהודה מפרש עץ הדר הוא זעיר שנק' אדם כמ"שה כי האדם עץ השדה. ור' יוסי ס"ל עץ הדר הוא יסוד הנק' עץ והדר: ואע"פי שכפות תמרים הוא יסוד ג"כ. תחלה אמר קרא פרי עץ הדר לומר שיסוד דנוקבא עושה פירות מיסוד זעיר ועיקר הכתוב על המ' ואח"כ הזכיר הכתוב יסוד בהדיא בכפות תמרים: דכל ע' שנין נ"ב ע' חסדים עכ"ל. ור"ל ז' חסדים כל א' כלול מי' הם ע': בכולא חטי נ"ב גם ביסוד דזעיר:

דהא כפית לקבליה פי' שקשיר עם המ'. ההוא דכפית לעילא ונ"ב פי' יסוד הקשור בת"ת קשור גם בו: וע"ד אתקשר דא בדא פרי עץ וכו'. פי' שהכתוב קשר המ' עם היסוד במ"ש כפות ולא וכפות. אלא זאת דא מזבח נ"ב הפירוש כך הוא כי בניו הם למעלה מן היסוד. ונמצא שאהרן יסוד דאבא מושח בשמן את מדת זאת. וזאת הנז' נמשחת בשמן בניו שהם נ"ה דאבא כי נ"ה דאב' הם אלעזר ואיתמר משפיעים ביסוד הנז':

ומשחת את מזבח העולה פי' מ' היא מזבח החיצון והיא נמשחת מנ"ה דאב' שע"ג יסוד דאבא. וז"ש ומשחת זו משחת בניו דהיינו שנמשחת מבניו שהם נ"ה דאבא וממילא גם מיסוד דאב' נמשחת. ופי' כל כליו הם חיילותיה:

דזמין אושפיזין פי' הם ע' שרים שמקבלים הארות ע"י הקרבנות שמקריבים עליהם ישראל: