מקדש מלך על ספר הזהר ג:תסד

וחובין דעמיה דאינון ערקין ודפקין דלבא פי' ישראל שהם עמו של יעקב.

ומפסולת דפסול' דכבד נטל טחול נ"ב משמע שהזכר קרוב לקדושה יותר מהנקבה וזה פלא עכ"ל: ונלע"ד שאין זה פלא שהזוהר בפ' זו דף רנ"א ע"ב אמר וז"ל נוקבא דאיהי אסטיאת אורחהא באזהרה ודאי דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר בבקשה לא יאכל. מוכח בהדייא שדכורא דקליפה יש בו חוטא דדכיו יותר מהנוקבא. וכן אמר הזוהר בפ' בא ראש פתנים אך זר. ממועט בו הזר שהיא הטומאה וכן כתב באוצ"ח שבקדושה כל מי שהוא עליון יותר קדושה ובקליפה כל מי שהוא תחתון הוא טמא יותר.

בגין לקיימא קורציה נ"ב כל שקר שאין בו אמת אינו מתקיים לכן הוא מספר גם במעשיהם הטובים כדי להאמין בלישנא בישא:

דיתבסס לפומי גרסי' ול"ג לפומיה:

אוף הוא פתח פי' ר' פנחס ה' לא גבה לבי דא הוא קרבנא וכו' פי' אע"פי שע"י הקרבן שאנו עושים מעלים השכינה וכוללים אותם עם בעלה ועושים תיקון גדול עכ"ז לא גבה לבי: