מקדש מלך על ספר הזהר ג:תסב

לא יהיב דוכתא וכו' גרסי' קמיה דליפוש רחמי. נ"ב ב' הנסחאות טובות. נסחא ראשונה ר"ל לפניו של הקב"ה כדי שירבו רחמיו: וכ"א ר"ל קודם שיתרבה הרוגז וזה גורם את זה:

דינא עילאה דאיהו קשיא נ"ב ר"ל שבינה בונה את הצלע ונותנת הגבורות לבנין הנוקבא. וז"ש דמתחברן כחדא דינא עילאה אימא בדינא תתאה מלכות: יללותא דאיהו דינא תקיפא. פי' תרועה. נס ה'. פי' גבורה היא כסא לבונה שהיא ה' ראשונה דהוי"ה. דא פחד יצחק נ"ב גבורה. דאיהו כס למלכא עילאה. נ"ב בינה. תו בכסא דא דינא קשייא נ"ב בינה:

דלאו איהו דינא באתגלייאי נ"ב כמו רחל עלמא דאתגלייא וכ' חוק דא דינא רפיא נ"ב רחל. ומשפט דא דינא קשיא. נ"ב בינה עכ"ל. ונלע"ד לפרש מש"ל דינא עילאה דאיהו דינא קשיא היא לאה שמתחברת עם רחל כנודע שעקבי לאה בראש רחל והם ב' ימים של ר"ה יום א' כנגד לאה שהיא דינא קשייא. ויום ב' כנגד רחל שהיא דינא רפייא וכן כתב הרב בהדיא בדרוש ר"ה:

וכן מ"ש יללותא דאיהו דינא תקיפא היא לאה ג"כ וכן מ"ש תו בכסה דא דינא קשיא. היינו לאה הנקרא עלמא דאתכסייא כמ"ש בפ' ויצא. וכן מ"ש ומשפט דא דינא קשייא דהיינו לאה:

כי אי אפשר לומר בינה כדברי הרב המגיה שהרי בינה אינה נקרא דינא קשיא בשום מקום. ועוד שהרב באר בהדיא יום א' כנגד לאה. ויום ב' כנגד רחל. ואולי שגם המגיה נתכוון לזה כי נודע מדברי הרב שפרצוף לאה נעשה ממלכות דבינה. וא"כ מ"ש המגיה בינה דינא קשייא הכוונה על לאה שנעשית ממלכותה. כתיב היותרת מן הכבד. ולמה פעמים אומר על הכבד. ועוד יותרת מן הכבד אתקריאת מצד אחר לפי שהיא משיירת לבעלה באחרונה. ושיעור הכתוב יותרת מן הכבד ר"ל למה נקרא יותרת מסבת הכבד דהיינו לפי שמשיירת לבעלה. אבל פסוק היותרת על הכבד הוא כמ"ש בפי' הראשון דאתגברת על בעלה דאיהו כבד. נמצא שאין הפרש בין בי הפירושים אלא בפ' היותרת מן הכבד שלפי' א' מן הכבד נפקא דהיינו שהארותיה הם מבעלה ואח"כ אתגברת עליה וזהו על הכבד ולפי' הב' היותרת מן הכבד ר"ל למה נקרא יותרת מסיבת הכבד שמשיירת אותו. אבל פסוק על הכבד הוא כפי' הא' שמתגברת על בעלה. ומ"ש מגו כבד ויותרת דיליה נפקת מרה פי' מיני קליפות הרבה יש.

נר ה' נשמת אדם נ"ב השכינה נקרא נר ה' היא נשמה של ישראל הנקרא אדם. וא"כ כשהיא הנשמה הם האיברים שלה: