מקדש מלך על ספר הזהר ג:תיז

תאנא מסטרא דאימא וכו' כד מזדווג מלכא במטרוניתא סלקא עטרה דא ויריב ברישא דמטרוניתא וכו' כדין קלא אשתמע וכו' צאנה וראנה בח"י דף ע"ז הנה אם קדש במקום א' וסעד במקום אלא יצא ואסמכוה אקרא וקראת לשבת עונג במקום קריאה דהיינו קידוש שם יהיה עונג דהיינו סעודה. וסודו מ"ש בזוהר בלק מסטרא דאימא וכו' הנה מתבאר מזה המאמר כי לעת הייחוד כד מזדווג מלכא במטרוניתא כדין סלקא עיטרא דא ויתבא ברישא דמטרוניתא והיינו קדושה הנמשכת לה מלמעלה ותדע ממוצא דבר זה כי אין קידוש אלא במקום סעודה דאע"ג כי בהיכל העליון מקדשין הכלה וקורין לה כבוד כנז' בזוהר בפ' פנחס דף ר"ן אין עיקר קידוש אלא במקום סעודה כד מזדווג מלכא עם מטרוניתא בסוד הלחם אשר הוא אוכל אז בא להם מלמעלה הקדושה עליונה כאמור. ובמעשה התחתון של האדם הגשמי כשיקדש במקום סעודה הוא מעורר למעלה הדוגמא שלה:

תאנא מסטרא דאימא כד איהי מתעטרא וכו' נעתיק מ"ש הרב ז"ל במאמר הזה. אנגיד נחלי דמשח רבות קודשא נ"ב שפע קוצא דשערי דאריך.

על רישא דמלכא נ"ב זעיר:

משתא נובא עילאה נ"ב שפע שבתוך מוחו נמשך ונעשה י"ג תיקונין.

ועל מטרוניתא לבוש יקר נ"ב פי' סוד המקיף מצד הבינה שמקיף לז"ון בסוד סוכת שלם.

נפיק חד שביל דקיק נ"ב הוא נקב השני שביסוד שדוחה המותרות לחיצונים כמ"ש בסוד יפנה ויטול ידיו: בס"עה דף ס"ד ע"ב זה מאמר ארוך ועמוק ואעתיק התמצית מביאור הרב מהור"ר מאיר פאפריש וז"ל הזוהר:

וההוא רמונא אתפלג בפליגא ארבע וקיימא פתיחא לאחזאה זגהא ופי' שם שרמונא הוא יסוד דבינה. ונחלק בה לד' חלקים שהם ד' מוחין. עוד שם בזוהר תלת מאה ועשרים וחמש זגין לסטרא דא וכן לכל סטרא וסטרא. עד דמתלהטן ד' סטרי עלמא סטרא דכל פלכא ופלכא. פי' שכ"ז ניצוצין ביסוד בינה מאירים ומתרבים.

עד דמתלהטי ר"ל שיורדים למלכות ששם אשד הנחלים דבינה ובסוד ולחשך קרא לילה ואינון איקרון פלח הרמון כמה דכתיב כפלח הרמון רקתך. ואף שהמאמר קשה להבין מ"מ נלמוד ממנו שפלח הרמון הוא יסוד בינה ועד"ז פירוש פסוק כפלח הרמון פלח לשון בקיעה שהוא במקום שנבקע הרמון וכו' ע"ש: