מקדש מלך על ספר הזהר ג:תז

ה"ג מתיחו דאחד שיעורא דשית סטרין ונ"ב ו"ק דמוחין שנכנסים בו: בהאי את נ"ב מ' ד' דאחד עכ"ל ור"ל שבק"ש נכנסו ו"ק דמוחין דג' במלת אחד בזעיר ומשם למלכות הנקרא ד' דאחד כמ"ש הרב ז"ל:

מי ההוא נקודה עילאה וכו' פי' אבא שהוא נקודה עילאה הכולל רישא וגזעא ושבילא שהם חב"ד הנכללים באבא בטמירו איהו. ולא נקרא בשם מ"י. אבל משעתא דשארי וכו' אזי איקרי מי: היכלא נ"ב בינה:

איקרי מי פי' כמ"ש שאחר שנתלבש אבא באימא נק' מ"י כי יו"ד הוא אבא ומ' היא אימא. ולפ"ז מ' היא בינה ובתוכה אבא:

שארי לאתבנאה דיוקנא וכו' נ"ב חכמה הוציאה זעיר עכ"ל והיינו באמצעות הבינה לפי שכולם בחכמה עשית כנודע:

אפיק נוקבא דיליה נ"ב זעיר הוציא המ' עכ"ל והנראה מפשט הזוהר שעל אבא קאי וה"ק אבא אפיק נוקבא דיליה דזעיר בדיוקנא דאמיה דזעיר ויבא הפ' על נכון מי מנה עפר יעקב. בדיוקנא דאמיה כתב הרב ז"ל שהזכרים הם מאבא והנקבות מאימא:

מי דא רישא י' פי' כמ"ש שיו"ד של מי הוא אבא ומ' של מי היא אימא וז"ש ואתפשט לאתבנאה בפשוטו דחד היכלא שהיא בינה:

לתרין סטרין באני פי' שאבא תקן אימא ותיקן זעיר:

אוף הכא אפיק לנוקבא דיליה פי' שגם כן אבא הוציא המ' בסוד כולם בחכמה עשית:

כחדא פי' שהיתה דבוקה באחוריו:

ה"ג ומספר את רובע ישראל רזא דא בגינך אתמסר זכאה חולקך רבי וכן הוא בזוהר מוגה:

דגופא ד' בריתות פי' שבת"ת יש בו שיעור ד' יסודות כולא אפיק מי. נ"ב הכל יצא מהבינה:

פתח ר"א ואמר נלע"ד שזה שייך עם מ"ש בדף קצ"ג ע"א ר"א ור' אבא הוו אזלי למחמי לר' יוסי בר"ש בן לקונייא חמוי דר"א. עד אמונה אומן תרין ואח"כ מתחיל ענין זה פתח ר"א וכו'. ולכך אמר לקמן שהיו הולכים אצל ר"י בר"ש בן לקונייא והובא ענין זה כאן משום סוף המעשה שאמר רבי אבא כל הני מילי הוו ודאי בבלעם וכו'.

בוקר דאברהם פי' חסד דזעיר:

ומסטר דרום נפק חד רוחא פי' והוא גדול מרפ"אל:

קל צפרין דמקינן נ"ב הם הצדיקים שבתוך ג"ע הנק' צפרין:

וההוא אילת השחר פי' לאה שזווג יעקב ולאה הוא בחצות עד הבקר בסוד ויהי בבקר והנה היא לאה:

אושיט ליה לההוא בר נש פי' מושיט הרפואה לאדם. נמצא שאין הרפואה ביד המלאך. אלא ביד הקב"ה. ורפ"אל אין בידו רפואה רק איהו נפיק. להורות שאדם זה אין חלק לס"א בו:

אלא לגבי בקר דאברהם ושיעור הכתוב. ה' שהוא א"ס ב"ה כשמתעורר בוקר שהוא חסד אזי תשמע קולי ולכך לא אמר בבוקר דאז הוה אמינא כפשטיה דהיינו בבקר שהוא עת רצון תשמע קולי:

וחד בוקר דיוסף פי' טיפת החסדים שבגו יסוד: