מקדש מלך על ספר הזהר ג:שצה

כיון דשמע משה כדין כתיב פרשתא דא קשה שהרי כבר אמר לעיל ומשה מרחוק הוה חמי וכו' ואפ"ה לא נתיישבה דעתו. וי"ל דפ' ורגמוהו וכו' היה סובר מרע"ה דקאי על ישראל ולכך רע בעיניו ויופי"אל חידש לו דקאי על בית המקדש בסוד כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון וכ"כ בס' זרע ברך:

צאי לך בעקבי הצאן פי' ר"א חוזר לפירושו שעקבי הצאן הם החכמים האחרונים. ועל משכנות הרועים אלין מלמדי תינוקות וכו' ופי' על דקרא היינו בשביל. ור"ל רעי בשביל גדיותיך ובשביל משכנות הרועים:

ד"א וכו' נ"ב שזה נדרש על משה שלא נכנס לארץ וחסר לשון כאן עכ"ל ועיין בפ' ויקרא דף י"ו ע"א שאמר הגידה לי וכו'. הני קראי אוקמוה חברייא במשה בשעתא דסליק מהאי עלמא וכו' ע"ש ופי' על משכנות הרועים אמר הקב"ה למרע"ה ורעו את גדיותיך שהם ישראל במשכנות הרו עים שהם האחרונים:

דהכי אמר ר"ה סבא ג' בבי דינין וכו' פי' מביא ראיה למ"ש הקב"ה עביד זדונות כשגגות מג' בבי הנז' שהקיש בב"ק שהיה נזיקין שהוא מזיד עם מציעא ובתרא שיש בהם ענין מציאה ואבידה שהיא כמו השוגג:

כה אמר ה' מאי שנא בכל דוכתא וכו': נ"ב אינו יודע לקשר זה כלל למעלה ואולי הוא שייך כאן מאי לכה דלקמן ולכך הביא כה אמר ה' עכ"ל והיינו טעם פתיחה זו של ר' חזקיה דשייך (דף קצ"ח ע"ב) על פסוק ועתה לכה נא דדריש לכה נגח קרבא:

מנן יפוק גרסי' ידא חדא נ"ב י"ד גי' דו"ד: דחד ארייא נ"ב יהודה: ה"ג אי איכול עמך דנתחבר תרוייהו ונגרע מההוא ארייא וכו' ובזה תורצה הקושיא דלעיל דהול"ל לא אוכל אכה בו. שהכוונה אילי אוכל אני בסעייתא דילך נכה בו אני ואתה. ארה לי עשבין לקט לי עשבים מלשון אורה בתאנים אריתי מורי. ה"ג וע"ד צדק לאו איהו באמונה: לעילא בשירותא איקרי מתניים: פי' מקום הסיתום נק' מתניים ולכך הוא דין אבל מקום הגילוי נקרא חלצים דהיינו מהחזה ולמטה ששם נתגלו החסדים והרחמים מתרבים: צדק אזור מתניו והכי אצטריך נ"ב כמ"ש שמקום הסיתום הוא דין אבל לרחמנו ולטב אמונה וכו' שהוא מקום הגילוי: