מקדש מלך על ספר הזהר ג:לח

דאינון נשים דלעילא זמינין לשלטאה עליהון פירוש שכתב הרב ז"ל בק"י שהם חו"ב דנוגה דבי"ע והם שתים נשים זונות:

לאו דאינון חרב המתהפכת' פי' שהם אינם נקראים חרב שהמ' היא החרב אלא הם להט של המלכות הנק' חרב. והם מתהפכים לזמנין גוברין וכו' והמתהפכת דקרא קאי על הלהט:

ובאתר אחרא אוקימנא להאי קרא פירוש בפ' שלח לך דף קס"ז ע"ב שפירשו שם הרוחות לר"ש נשים שאננות הם היכלות של בתיה וכו':

אבל לא אתמר וכו' פירוש שהפירוש העיקרי הוא שמדבר על הלהט שהם נשים הנזכרות: והפסוק הזה נאמר כמו בדור שהיתה דבורה שופטה את ישראל שלא היה בהם שום איש שיודע תורה ומשפט אלא חד נוקבא ולכך אמר להם נשים שאננות קומנה לעורר הדין:

כגון מקים מעפר דל פירוש מ' כי ד"ל הוא מילוי המילוי דאד"ני. ועפר הוא בריאה כנודע. ומ"ש מאשפות וכו' שיש פעמים שיונקים הקליפות מיסוד כבזמן הגלות והקב"ה מרים אותו מהם שלא יקבלו ממנו שום הארה: אביון יסוד נק' אביון כנודע: ה"ג ד"א להושיב עם נדיבים ניבאה על שמואל:

בשעתא דכולא דעתיקא קדישא וכו' פי' בשעה שנמשכים שערי דרישא דאריך עד רישא דזעיר ומזילים טל ברישא דזעיר הנק' שמים וזהו עליו בשמים ירעם ר"ל בכח שנמשך הטל מאריך שהוא עליו עד שהגיע לזעיר שהוא שמים. כזה ירעם לקליפות:

דא קב"ה פירוש זעיר. והנותן הוא א"ס ב"ה: כמ"דא משיח וכו'. פירוש מ' נק' בשני שמות קרן ומשיחו. א"נ משיחו הוא דה"עה. וקרן הוא השכינה: