מקדש מלך על ספר הזהר ג:שס

זאת דא את קיימא דלא אתפרש דא מן דא כתב בס' אור יש' היא עטר' היסוד דזעיר שאינה נפרדת מן היסוד לעולם:

ה"ג וכד אתפרע דא ור"ל אחר שעשינו הפריעה שנתגלית העטרה כולא איקרי זה שגם העטרה נק' זה בכלל היסוד הנקרא זה וז"ש ומנוקבא עייל לדכר שגם העטרה שהיא מ' נקרא זה כמו הזכר. חוק התורה מ"ל. שהתורה היא בזעיר וחוק הוא בזעיר כמ"ש כי חוק לישראל הוא וא"כ מאי חקת כי ת' מורה על הנקבה. הד' הות. פי' שתחלה היתה דלה וענייה ואחר שנזדווג עמה היסוד שהיא ו' זעירא שבתוך הד"לת אז נעשית ה' אבל ת' הוא ד' ונו"ן בצייורה היא ת' נון אמאי איקרי הכי. פי' בשלמא ד' נקרא המ' כך לפי שהיא דלה: אבל נו"ן אמאי נק' המ' כך:

ה"ג וע"ד הכי איקרי בנו"ן דאתמר עלה תי"ו כולא כחדא ד' נ' ד"ר ר' וד' חד מלה הוא ובאתוון גליפן אינון חוק ות' וכולא מלה חדא והכי פירושה. תי"ו כולא כחדא. היינו שיש בה: ד"נ שרומזים על מ' ומ"ש ד'ר פי' ד' היא כמו ר' בציורה. ומ"ש ובאתוון גליפן אינון חוק ות' פי' חוק הוא זעיר ות' היא מ' ובא לרמוז שהם מחוברים במלת חוק"ת. פרה דקבילת משמאלא נ"ב רחל בקבלתה ה"ג דמנ"צפך עכ"ל:

ומלת פרה ר"ל ה' שהיא מ' מקבלת פר שור תם פי' רחל. ושור מועד פי' לאה כדמפרש. גבורה עילאה דא היא דינא קשיא. נ"ב לאה דיניה תקיפין. כד"א ונאום הגבר הוקם על. פי' שארז"ל שהיו מתים מאה אנשים בכל יום עמד דוד והתקין ק' ברכות ותעצר המגפה וז"ש הוקם ע"ל גי' ק' והם כנגד י"ס דזעיר כל א' כלול מעשר הם מאה שמתקנים המ'. וז"ש מאי טעמא בגין דהיא שלומי אמוני ישראל ר"ל שמשלמת לכל ספירה וספירה יעליה לאו היא אלא עמה. פי' דהיינו שאין הי"ס הנק' על עליה דהיינו שנסתלקו ממנה. אלא עמה. ושיעור הכתוב אשר לא עלה מעליה על הנז'. היינו דכתיב בתולת ישראל. פי' כמו ד"א שמפרש עול היא הקל פה. האי פרה כיון דאיתעביד אפר. ז"ל הרב בליקוטים. דע כי ה' גבור' מתאספי' בחוטם ואז הם מתבסמים וכל החמשה חוזרים בסוד אחד וזהו פרה פר ה' שהם החמשה גבורות. הנה עתה היו אפר ר"ל אחד פ"ר שכולם נכללו באחד עכ"ל. ובזה מובן לשון זה. עץ ארז פירש ת"ת. ואזוב יסוד ושני תולעת גבורה. בגין דכל דינין תתאין וכו' פי' אינם מתעוררים רק כד איהי ינקא מס"א ונ"ב עיין מ"ש באדרת נשא בענין כורסייא דשביבין ותבין כי אין הדברים כפשטן: