מקדש מלך על ספר הזהר ג:שנד

קטרת הא אוקמוה פי' בינה:

בגין דאיהי גזעא ושרשא דליואי כתב הרי"מ ז"ל שיובן במ"ש הרב ז"ל שקהת הם ה' גבורות דדעת דנוקבא גרשון הם ה' גבו' דגופא דנוקבא. מררי הם ה' גבורות שביסוד דנוקבא ולכן אמר בקהת דאינון גזעא ושרשא דליואי ששרש הגבורו' הם בדעת ומשם היו בני קהת עכ"ל. ונלע"ד שלכך אמר הכתוב בכתף ישאו לפי שבני קהת הם מה"ג דדעת דנוקבא שהוא בין כתפין דילה כמ"ש הרב ז"ל:

ונלע"ד שלכך התחיל' התורה בנשיאת ראש של בני קהת תחלה בסוף פ' במדבר ואח"כ בפ' נשא של בני גרשון ואח"כ מררי כי זה סדרן האמיתי קהת דעת גרשון בגוף מררי ביסוד ועשה לגרשון פרשה בפני עצמה לפי שהוא מה' גבורות דמתגלים בגוף משא"כ בה' גבורות דדעת שהם סתומים וטעם שגרשון היה בכור והיה ראוי לקהת שיהיה בכור לפי שתחלת גילויים מיסוד אימא הוא גרשון והתחתונים נהנים מהם ולכן גרשון יצא בעוה"ז ראשון. גם רז"ל במדרש תרצו כל זה. ולא יתיר. פי' אינו יודע זה אלא הכהן ולא שום אדם. ואסיר לון חמרא וכו' נ"ב ניסוך היין היה סוד הגבורות דאימא ולכן היה בקולות ושיר כי השיר סוד הגבורות. והקול מסטרא דאימא קול גדול. ולכן היה שמואל הנביא לוי שנולד מן חנ"ה גי' ס"ג שהוא אימא עילאה ותיקן כ"ד משמורות לוים בשירים וא"כ הכהן שהוא חסד אסור להתערב בדבר שאינו מינו. ופנימאה מכולא נ"ב בינה. ת"ח כד האי מדבחא אחרא. נ"ב מלכות:

שארי לאתערא נ"ב לנקום נקם:

מדבחא פנימאה נ"ב בינה:

ה"ג וע"ד קיימא דא לקביל דא והיינו ע' קיימא לקביל הבינה:

בגין דתכלת הא אוקמוה פי' שהתכלת מרחיק החיצונים:

כדין ימינא קריב דא בדא פי' שזווג זו"ן ייחד וימינא בשמאלא משתכחי במקדש פי' ימין בשמאל הכלול עמו שהם הלויים הנכפפים לכהנים משתכחי במקדש לאכללא חיים באתר דא נ"ב לכלול מדת יום בלילה שהוא נקרא חיים והיא נק' אשה:

ראה חיים נ"ב זעיר:

עם אשה נ"ב מ' דחיים לא שארן אלא על דא. פי' שהזעיר אינו שורה אלא על המ' ושיעור הכתוב כי היא חלקך בחיים הוא שתחבר אותה עם החיים שהוא זעיר: