מקדש מלך על ספר הזהר ג:שנ

שמא קדישא עילאה פי' ד' אותיות אדנ"י שהם תפילין של ראש בקישורא דשמא קדישא. פי' ד' אותיות אדנ"י שבמ'. סהדי קשוט דמלכא פירוש ד' ציציות הם עדי' על האדם. ותליין בהו. פירשנוהו למעלה. על תליסר כתב מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב ז"ל כי כנ"ף הוא אהי"ה דהה"ן ופשוט ומלא ומלא דמלא דאהי"ה דה"הין הוא ט"ל לכן לא ומעט מז' חוליות וכל חולייא ג' הם כ"א נגד אהיה פשוט. ולא יוסיף על תליסר וכל א' ג' הם ט"ל נגד פשוט ומלא ומלא דמלא דאהי"ה עכ"ל. האי הוא רזא דדוד פירוש תכלת היא מ' שרומזת לדוד והיא חוט דאברהם. ומ"ש דאיהו שכינתא. פי' ר' יצחק בא לפ' סוד ז' חוליות היא מ' שמקבלת מו"ק דזעיר הרי ז'. וסוד י"ג שמקבלת מי"ג מדות דרחמי. מחד נונא פי' יסוד דאזיל בים כנרת פי' מ' ומ"ש וכנרת על שמה איתקרי פי' כנרת שבעוה"ז על שם המ' נקרא ומ"ש והכא כתיב מצוה. פי' את כל מצות ה':

עייל עד רקיעא פי' שתכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד כמרז"ל: ולא קיימי בדוכתייהו פי' שהם ז' עינים המשוטטים ומעידים על האדם. אלא תשמישי קדושה. פי' קס"ד שגם לולב וערבה נקרא תשמישי קדושה ותירץ דאינו כן שאין נקרא תשמישי קדושה אלא מי שיש בו כתיבה. ואיהו שלטא על כולא פיר' מ':

ברזא דלב פי' שהמ' נקרא לב שיוצאה מכנגד הלב דזעיר ולכך היא לבא דעלמא

בלב עילאה פי' זעיר וכולא הוא בלב דנפק וכו' נ"ב שהם סוד ל"ב נתיבות חכמה:

בתר לבא דא פי' מ' ובתר עיינין דקיימין עלה: פי' ד' מוחין ונה"י שהם ז' עיינים כמש"ל: