מקדש מלך על ספר הזהר ג:לה

כהנא רבא פירוש כ"ג הוא בבינה. וכהנא אחרא שהוא כהן הדיוט במלכות והסגן הוא בזעיר ועיין בסבא דמשפטים דף צ"ה:

וסליק ליה עד ההוא אתר דאתקשר ביה פירוש עד ספי' שקשו' בה כהן זה האחר ואינו יכול לעלות למדריגת כ"ג ולכך מכפרים חובו כיון שרואים שאין ביד כהן זה לתקן מה שמתקן כ"ג כדמפרש:

לא מעכבין ליה לסלקא לאתריה פירוש לכהן המשיח:

דלאו איהו חכים למתקע וכו' פירוש שאינו יודע סוד השופר. ה"ג וחדא כסדרא גבורה בינייהו והיינו תש"ת: פסקא סלקא הם השברים וההפסקות של תקיעת שופר שהשברים הם בלאה שנק' דינא קשייא. ומ"ש קומטרא נחתא היא התרועה שקומט פעם אחר פעם ברוחו אליו והיא ברחל שהיא דינא רפייא כמ"ש בס"הכ שתוקעין תחלה תש"רת להמשיך מוחין ללאה ורחל שהם שברים ותרועה. ומפני הספק שמא אין העיקר אלא ללאה לכך תוקעין תש"ת. ושמא עיקר הכוונה היא לרחל לכך תוקעין תר"ת עכ"ל. וז"ש כאן פוסקא סלקא קומטרא נחתא. שהשברים שהם בלאה קרי להו סלקא. ותרועה שהיא ברחל קרי לה נחתא. וז"ש חד תקיפא וחד רפייא:

ואינון תשע פי' דשברים ותרועה דתש"רת אחת הם וז"ש חד כללא דכולא:

מתעטרא יצחק פי' שהגבורות דנים את העולם. יצחק אתעקד ועקידת כולא. פירוש שהגבורה נכללה בחסד וכל הדינים כולם גם הם נמתקו בחסדים:

ושרה מייללת פירוש מלכות הנקרא שרה מיללת בכח הדינים: ואתקשר בההוא דלעילא. פי' בחסד דזעיר שהוא לעילא מגבורה שהיה אחוז בה שכתב הרב כי בעקידה אברהם נכלל מן הגבורה ויצחק נכלל מחסד. וז"ש לקמן בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם דהיינו שגבורה נכללה בחסד:

כי אלהים שופט וכו' פי' שהגבורה שהיא אלהים נכללה בזעיר הנק' ז"ה כי יש בו י"ב גבולי אלכסון ושיעור הכתוב כי אלהים שהיא הגבורה שופט ולא לבדה אלא זה ישפיל וזה ירים שזעיר נק' זה והוא שדן את העולם ומשפיל לזה ומרים לזה והגבורה כלולה עמו כמ"ש הרב בכוונת וקרא זה אל זה. זה הוא יעקב כנגד י"ב פרקים שבו וכו'. וז"ש כאן דאעבר דינא באתר דיעקב וכו' כי באש ה' נשפט. פי' אש שהיא גבורה נכלל בה' שהוא זעיר: