מקדש מלך על ספר הזהר ג:שמ

אלין סלקין נ"ב במ"נ. ואלין נחתין נ"ב במ"ד: יהבי דוכתא נ"ב כמעור איש ולריתו. מזמור סירו לה'. נ"ב כי הם הנקבות של העולם ואעפ"כ אומרים שיר זכר. וחדש אין פי' כמשמעו אלא אמט"ט קאי. מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין וכו' פירש שהמלאכים אינם אומרים אותו רק מט"ט ולכך הקשה הזוהר מ"ט איהו חדש שר"ל עדין לא נתרצה הקושיא כיון שמט"ט אומרו אמאי קרי ליה חדש. ותירץ חדש אינו כפשוטו אלא אמט"ט קאי הנקרא חדש וז"ש הרח"ו ובהג"ה הקודמת. איהו חדש נ"ב גי' שד"י עם הכולל ושד"י גי' מטטרון. בגין דדביק בשמשא פירש שהשכינה מתלבשת במט"ט והם תמיד דבוקים בזעיר דרגא דיליה גרים פירש כי שרה אמנו היה ברחל והיא מתחדשת תדיר. משיכו דעדן עילאה פירש אבא שאבא יסד ברתא. ה"ג אלא לאו מלה זעירא אמרת לגביה דבגין ההוא זקן לא איתחדש וכו' ושיעור הכתוב ואדנ"י כמו הזקן שהוא ס"א דלא איתחדש וז"ש דבגין ההוא זקן לא איתחדש שר"ל הוא כמו אותו זקן דלא עביד תולדין דאלמלא וכו' מטשטש עלמא. נמצא שאמרה דבר גדול על אברהם. באינון יומין פי' ו"ק.

אוף הכי נהורא וכו': נ"ב של העמודים חמש גוונין דנהורין נ"ב כי כל חסד כלול מה': תלת תפוחיו נ"ב יה"ו. ד' גלגלין נ"ב ד' אותיות אדנ"י תחת הת"ת לקבל משם. מפיקין מנייהו זגין דדהבא. נ"ב הם המ"נ ושם ב"ן נקר' מ"נ ומיד מתכנשי בגוייהו וכו'. נ"ב כי המ"נ אינם יוצאים ח"ו אלא נקלטות ברחם הנוקבא. יתרין אריין. נ"ב תפלת הבקר פני אריה אל הימין. ובטשי אלין באלין נ"ב פירש מזדווגים. שאוירא נ"ב ע"י יסודותיהם. ותבו לאתרייהו פי' ומקומם הוא למעלה מכל עמוד כמ"ש הזוהר לעיל. ולכך אמר ומתמן נפלי שרוצים ליפול לארץ. האריות פושטים ידיהם לקבלם ומיד עולי' מאליה' וחוזרי' לעקומם. פלגו יומא וכו'. נ"ב סוד נשר דקאי באמצע: