מקדש מלך על ספר הזהר ג:רצג

י"ג מכילן דעתיקא וכו' פי' הם אל רחום וחנון שאמרם מר"עה כדי לכפות את הדינים וז"ש באתר דדינא אשתכח לאכפייא להו לפי שאז חטאו בעגל ורצה משה לכפות הדינים וכמ"ש באידרא רבא:

ט' מכילן וכו' הם ה' ארך אפים וכו' דפרשת שלח לך שהם נגד ט' תיקוני דיקנא דזעיר והם מקבלים הארה מאריך. וז"ש ונהיר מעתיקא וכו':

דמתברכין כולהו עלמין בסטרא דרחמי דאמתשכן מעתיקא וכו' פי' כי כל העולמות מתברכים על ידי הרחמים שאנו מושכים מאריך בברכת כהנים כמ"ש הרב שאנו מושכים תלת רישין שהם רישא דלא אתידע וגולגולתא ומוחא דאריך ומ"ש וכל הני כ"ב אתוון מכילן סתימן. פי' שגם הכ"ב אתוון שהם שם מ"ה ואד"ני הנז"ל אנו מושכים אותם מהדיקנא דאריך כמ"ש בסידור. ומלת דאתמשכן קאי נמי על הכ"ב אתוון ור"ל דמתברכין כולהו עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא וכו' דהיינו האורות הנז' שאנו מושכים מאריך. ולא זו בלבד אלא גם כל הני כ"ב אתוון מכולן סתימן שהם מ"ה ואד"ני הנז"ל:

יברכך וכו' אלין ג' קראי פי' והם כנגד נה"י דתבונה שהם ג' מוחין כמ"ש הרב ז"ל ומ"ש ותלת שמהן וכו'. פי' ג' הוי"ת שבג' פסוקים הנז' שיש בהם י"ב אתוון הם נגד ג' מוחין ג"כ ובכולם היה הכהן מכוין כדי לבסם העולמות וז"ש יברכך וכו' אלין ג' קראי שהם ג' מוחין הנז' וג' שמהן וכו' כלילן לקבליהון היינו נגד ג' הנז' ובכולא אתכוון כהנא כדי להמשיכם. א"נ י"ל מ"ש וכל הני כ"ב אתוון מכילן סתימן וכו' ר"ל כ"ב אתוון של מ"ה ואדנ"י שהם מהדיקנא דאריך הם כוללים כל השפע הבא ע"י ברכת כהנים שיש ג' פסוקי' יברכך יאר ישא וג' הוי"ות. וז"ש וכל הני כ"ב אתוון וכו'. יברכך ה' וישמרך וכו' אלין תלת וכו' כלילן לקבליהון דהיינו להודיענו שג' פסוקים של ברכת כהנים וג' הוי"ת שיש בה ג"כ כל השפע שבא ע"י הוא כלול בכ"ב הנז': מתבסמן כ"ב אתוון דסתימן בהני ג' קראי. דע ששם כ"ב שהוא אנק"תם וכו' היוצא מברכת כהנים איתא בפרדס מהר"מק שהוא יוצא מפסוק יברכך ה' וישמרך שיש בו ט"ו אותיות ומשני תיבות יאר ה' שכולם גי' כ"ב אותיות. ובחילופי אל"פא בי"תות הם אנ"קתם וכו' הנז'. אבל נל"עד מדברי הרב ז"ל שכתבנו לעיל שאמר תכוין לשם כ"ב העליון שהם מ"ה ואד"ני וכו' ובהם ככלל כל השפע הנז'. ובהם נכללים י"ג דעתיקא וט' דזעיר. מ"כח בהדיא ששם כ"ב הם הב' שמות הנז' שהם מ"ה ואד"ני שאותיותיהם כ"ב ומתחלפים בא"ב והם אנק"תם וכו'. וז"ש הזוהר מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימן וכו' שהם ב' שמות מ"ה ואד"ני הנז' שבהם נכלל כל השפע שאנו ממשיכים בג" פסוקים הנז' ולכן אמר בכ"ב אתוון דסתימן בהני קראי וז"ש לקביל כ"ב אתוון מכילן דרחמי שהם י"ג דעתיקא וט' דזעיר הנכללים בהם ג"כ אבל לדברי הרמ"ק ז"ל מאי קאמר דסתימן בהני ג' קראי הרי כ"ב אתוון אינם אלא בפסוק יברכך וב' תיבות מפסוק השני. ובמ"ש ניחא. אמור חושבן רמ"ח יובן במ"ש הרב בדרוש הנז"ל וז"ל אמור גי' רמ"ח ע"ה כי למ"ד ומ"ם דצלם דאבא כל א' יש בו רמ"ח איברים מצוייר בהם דוגמות הצ"די שהיא מתפשטת בר"מח איברי הגוף וז"ש רז"ל אמור גי' רמ"ח ע"ה כיוונו לזה שביארנו עכ"ל. ובזה נבין דברי הזוהר שבברכת כהנים נכנסים למ' דצלם דאבא ובכל א' יש בו רמ"ח אברים ורומזים במלת אמור. ומ"ש מ"ט דבחד תליין כולהו הוא אריך שהוא נעלם ולא נזכר בכלל הרמ"ח שממנו הם הרמ"ח הנז' כי אריך ממנו יונקים כל הפרצופים:

זכו אדם יבוא להם שפע גדול כי הם במדריגת אדם ואם לאו נמשל כבהמות נדמו ואמר לו זהו הפשט. אבל רזא דמלה בעינא אדם כגוונא דלעילא. פי' דוגמת הפרצופים כגון אריך וזעיר הנק' אדם. וקרא להו בהמה. פי' דוגמת המ' הכק' ב"ן גי' בה"מה וישראל יש בהם ב' בחינות הנז' י ומ"ש ועוד רזא דמלה זכו וכו'. פי' אם זכו יבוא להם שפע הפרצופים הנק' אדם. ואם לאו. הלואי יבוא להם שפע מן המ':

ה"ג בג"כ כתיב אמור להם סתם לאתברכא עילאין ותתאין יברכך ה' לעילא דכתיב כה תברכו וכו' עד כחדא וישמרך לתתא. יברכך ה' לעילא דכתיב כה תברכו. בתחלה פי' שהכהנים מדברים עם המ' ואומרים לה יברכך ה' שהוא זעיר וכשאתה מתברכת בתחלה אזי אנו אומרים לישראל וישמרך וז"ש וישמרך לתתא. וכן יאר ה' לזעיר ואח"כ ויחונך לישראל וכן ישא וכו':

ולא והכתיב ישא וכו' פי' קס"ד כפשטיה שהק"בה ישא לנו פנים א"כ קשה דמשמע שיש דין בעולם ולכך הוצרך הקב"ה שישא לנו פנים. ואת אמרת דלא אשתכח בהו דינא. ותירץ ישא יסלק ויעבר וכו':