מקדש מלך על ספר הזהר ג:כז

ואת בריתי פי' דריש בריתי להאי גיסא ולהאי גיסא בשביל בריתי שעם יצחק. וג"כ בריתי שהיא התורה אקים את יצחק וז"ש וע"ד אורייתא איקרי ברית. דיגין על חובי ירבעם. נ"ב כי הדינים אינם מתמתקים אלא בשורשם: דהאי ברית. פירוש יסוד. בתרין דרגין נ"ב נ"ה. וזווגא דפרה שור איקרי נ"ב יסוד: הדר לו ודאי נ"ב כי הסריס אין לו זקן. והוא יש לו הדר: אינון תרין דרגין עילאין פי' נ"ה: דרגא עילאה פירוש יסוד שעולה עד הדעת יותר מכל הספי' כולם וז"ש על כל אחרנין:

וחד בנו פי' ירבעם כדמפרש והאי דלא קאמר הזוהר יהושע בן נון לפי שירבעם נמשכה מלכותו הוא ובנו ובן בנו. ועוד יהושע נביא היה ורבן של ישראל ולא מלך. ומלך הראשון של ישראל הוא שאול וכמר"זל: ובג"כ כתיב ובן שמנת ימים וכתיב ואם בגבורות וכו'. פירוש מביא ראיה למ"ש אתקשר בשכינתא מפסוקים אלו דכתיב ואם בגבורות וכו' והיא הבינה דדינים מתערין מינה וממנה עד המ' ח' ספירות ולכך רמז לנו הכתוב ובן שמנת ימים וכו' דהיינו כשימול לח' ימים יזכה למ' שהיא שמינית מהבינה. ועוד מביא ראיה למ"ש ובשעתא דדינין וכו' אשכח קב"ה וכו' המכוון בפסוקים אלו לומר ע"י מילה שהיא בן שמנת ימים ניצול העולם מהגבורות של הבינה שהיא שמינית ממטה למעלה. ומהגבורות של המ' שהיא שמינית מלמעלה למטה: תרין כתרין ז"ון. פתחא דכל שאר כתרין. פירוש ששם מתגלים אריך וא"וא. חד דינא. פי' מ' שבניינה מהגבורות:

וחד רחמי פירוש זעיר שבניינו מהחסדים:

בגין לאתבסמא דא בדא פירוש שכתב הרב כי סוד הזווג הוא למתק הגבורות דנוקבא ע"י החסדים דזעיר וז"ש בגין לאתבסמא דא בדא. והאי ברית אחיד בהו ביומם ולילה. פי' שע"י מתחברים ז"ון נמצא שאחיד בשניהם:

בדינא בקדמיתא פי' שהמ' מעלה הגבורות בסוד מ"ן תחלה. ומ"ש לבתר שרייא ביה בחסד היינו אח"כ יורדים החסדים בסוד מ"ד ליסוד ונותנם אל המ'. א"נ י"ל בדינא בקדמיתא ר"ל שהיסוד נוטה לצד הגבורות כמ"ש הרב נמצא שהדין היה ביסוד תחלה ואח"כ קיבל החסדים שנכללים בו. וז"ש לבתר שרייא ביה בחסד: ה"ג כחום כד נהורא דחסד חולק עדביה כמה דיתיב בהאי יתיב בהאי ור"ל כמו שאברהם חסד דזעיר הוא מדתו. כך יתיב בהאי שהיא המ' שנותן לה החסדים לבסמה ודריש כף של כחום כף הדמיון. ופסח ה' וכו' נ"ב. ופי' פסיחה לשון רחמים ויתגלה פסח זה על הפתח.