מקדש מלך על ספר הזהר ג:רג

ולבתר אימא ליה ואחזי ליה וכו' פי' ר' יצחק בא להוסיף על תנא קמא שאע"פ שמראה האדם כל העונות שעשה לס"א עכ"ז ע"י השוחד שקיבל הוא משבחו:

קב"ה אמר לע' שרים וכו' חמיתון האי דלטור' וכו' פי' שס"מ הוא עליון על כל הע' שרים והם ע' מלבד ס"מ כמ"ש בריש פ' בא אל פרעה:

אחת בלחודהא פי' הוא אריך כמ"ש הרב שאחת הוא הכתר וטעם שהזכיר הזוהר ה' שבחים באחת לפי שה' פרצופים הם באצילות וכל פרצוף יש לו כתר ואריך הוא כוללם כנודע:

לבתר אחת ואחת פי' הם או"א וז"ש דאינון שריין כחדא וכו':

ומני ואמר אחת ושתים פי' כמ"ש הרב בסידור שאחת היא בינה ושתים הם ח"ג:

אחת ושלש פי' אחת היא בינה ושלש הוא ת"ת וארבע הוא נצח וחמש הוד ושש יסוד ושבע מ'. ואחת שבכולם היא בינה המאירה להם. אבל בזוהר מוגה הגיה על מ"ש דהיא אימא דכולא מכאן שרי לממני וכו' וז"ל פי' סוד הבינה אימא עילאה מקשטת ז"ת דנוקב' דאצילות עכ"ל. ומדברי הרב בסידור לא משמע הכי אלא הם ו"ק דזעיר ומלכו' שאימ' מקשטת אותם:

בגין לאמשכא וכו' דהיא אימא עילאה בדרגין ידיען ה"ג ור"ל להמשיך הארת אימא דרך ו"ק דזעיר עד המ' הנק' אימא תתאה. וע"ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא אימא עילאה נהרא לאימא תתאה וע"ד יום הכפורים תרי כתיב. בח"י ד' ק"פ וז"ל המקובלים פירשו כפורים לשון רבים יען נאמר ובפשעיכ' שולחה אמכם דא כ"י. נמצא דיש כפרה מעלה ומטה. ובזוהר אמר שנק' כן להיות היום הזה נאחז בשני מדות עליונו' שמהם תמשך הכפרה וז"ל הזוהר בפ' אמור וע"ד יומא דא ב' נהורין וכו' הנה מבואר סודו לבאים בסוד ה' במשוך היובל בת קמה באימ"א כחדא נפקין כחדא שריין כאמא בתה וגם ליל יוה"כ כיומו לכל דבר ולילה כיום יאירו ב' המאור' הנז' לכן בלילה מתעטפין בטלית להורות על אימא החופפ' על בתה בעונה ההיא ועל כי היא עלתה מאליה ולא במעשה ידינו לכן אין מברכין עליו וכו' ע"ש: