מקדש מלך על ספר הזהר ג:קפג

יוד תלת אתוון שלימותא דכולא פי' ו"ד דיו"ד הם זו"ן. ועוד ו"ד דיו"ד רומזים לי"ס דבינה שכלולים באבא בסוד הבן בחכמה וזהו שלימותא דכולא שהיא שלימות הכל לפי שנכללים בה אימא וזו"ן:

ראשיתא דכולא פי' כמ"ש בתיקונים אין ראשית אלא חכמה. וכתב הרב ז"ל שכתר אינו מהמנין וחכמה הוא ראשית והוא יו"ד דהויה:

יו"ד עילאה דכולא פי' עתה בא לפרש תלת אתוון הרמוזים ביו"ד ואמר יו"ד עילאה דכולא שהוא אבא ו' אמצעיתא וכו' הוא זעיר:

ד' גנתא פי' מ'. את דא סתימא דכל סטרין. פי' שהיא נעלמת וסתומה מכל הפרצופין שתחתיה:

כדנפיק וכו' פי' בסוד המילוי שיש בה תלת אתוון כנז"ל. תב לבתר יו"ד בלחודוי. פי' כשהיא בלי מילוי:

ה"א שלימותא דכולא פי' כמ"ש לקמן: א' היא יו"ד. פירוש א' שבמילואה של ה"א היא יו"ד כזה צורתה א יו"ד למעלה דל"ת למטה ו' באמצע:

ה"ג דאינון ברישא סתימין ביו"ד והא אוקמוה: שלימו דשמא קדישא פי' שהתלת אתוון שהם יו"ד יש בהם כללות שם הויה. י' הרי היא בהדיא. ו"ד דיו"ד רומזים לה' דהוי"ה שהיא בינה וגם רומזים לזו"ן שנקראים ו"ד והם ו"ה דהוי"ה וז"ש הוא שלימו דשמא קדישא:

אתחזי ביה שלימו דכל שמא גרסי':

ויו"ד ה"א אתמר פי' כמש"ל שבתלת אתוון דיו"ד רומז כל שם הוי"ה:

ואע"ג דלאו איהו באל"ף פי' שהיא בלי מילוי אל"ף ג"כ היא שלימו דכל שמא קדישא: הא אתמר בדיוקנא נ"ב כזה # י- יד"ו עכ"ל. ור"ל שיד"ו הם שלימו דהוי"ה כמ"ש ביו"ד א' הואי. שלימותא דכולא פי' א של מילוי ה"א בציורה יו"ד כמ"ש הזוהר לעיל וביו"ד נרמזים כל שם הויה:

ו' בין בסטרא דא וכו' פי' ו' דהוי"ה בין שתהיה מלאה כזה וא"ו בין שהיא פשוטה היא שלימו דכולא כי אם היא מלאה באלפי"ן או ביודי"ן הרי יש התלת אתוון שהם יו"ד והם שלימו דהוי"ה כמ"ש לעיל. ואם היא ו' פשוטה ג"כ היא שלימו דהוי"ה כמ"ש הרב באוצ"ח ו' שיש לה ראש יש בה י"ס שהם חב"ד חג"ת נה"י נמצא שיש בה כללות שם הוי"ה שהם י"ס: וא"ו ה"א שלימו יתיר פי' שהם זו"ן: ה"א אוקמו' דכול' חד. פי' שכל אות ואות משם הוי"ה יש בה שלימו דכולא נמצא שכולם אחד:

אתגליפו אתוון ו"ה פי' הם ו"ה של הויה שהם זו"ן שהזעיר הוא ו"ק והמ' היא שביעית וז"ש הא ז' יומין אתכלילו בחד: י"ה ז' ימים כדמפרש יו"ד הוא אחד וה"א היא בינה וזו"ן כשהיו בתוכה בסוד העיבור שהם ג' עם היו"ד הם ד':

וברא חד תרין אבהן ביה כלילן פי' שהזעיר יש בו תרין עטרין עם הארבעה הם ששה וז"ש היא שתא. ומ"ש ברתא נוקבא חד פי' אחר שיצאה מאימא ונגדלת חושבים אותה פעם אחרת שתחלה כשהיתה בסוד העיבור חשבנו אותה עם הבינה ועתה כשיצאה ונגדלה חושבים אותה פעם אחרת אשתמע דה' עילאה כללא דשיתא. פי' כמש"ל דהיינו בינה וז"ון הם ג' ותרין עטרין שבזעיר הם ה' וברתא בתר דנפקת מאימא הם שיתא:

י"ה הא ז' ימים פירוש כשתחבר יו"ד שהוא אחד עם ה' שיש בה ששה כמ"ש הם ז':

תחת אמו אתעטרו ז' ימים פי' תחת הבינה נתעטרו זו"ן שהם ז' ימים כמ"ש לעיל: דכתיב לך ה' הגדולה וכו'. פי' לך ה' שהיא בינה הגדולה וכו' שהם ו"ק ומ':

וע"ד ז' ימים לתתא וכו' פי' ז' היכלות שתחת אמו שהיא המ':

ליקרא דאימא עילאה פי' ז' אלו שתחת המ' לרמוז כשם שתחת המי שהיא נגלית יש ז' היכלות כן אימא שהיא נעלמת יש לה ז' שהם זו"ן:

תחת אמו לתתא וכו' פי' כמ"ש שתחת המ' יש ז' היכלות ומביא ראיה מפ' עד עקרה ילדה שבעה שהמ' שהיא עקרת הבית ילדה ז':

אלין ז' יומין דחג הסכות פי' שהם כנגד ז' היכלות שתחת המ'. והרמב"ן ז"ל כתב על פ' שלח תשלח את האם כי אם לבינה תקרא ואת הבנים שגדלה ומאי נינהו ז' ימי סוכה ודיני ז' ימי השבוע וכו' ע"ש באורך:

והיה זרעך כעפר הארץ פי' שישראל אחוזים במ' שנק' עפר:

ככוכבי השמים פי' שעולים ליסוד שבו חסדים הנק' כוכבי השמים כמ"ש הרב:

ולבתר סלקין על כולא פי' לת"ת וז"ש הה"ד ואתם הדבקים בה' שהוא ת"ת: אית מאן דשרי דאיכא דס"ל דניכוס להאי בביתא חד וכו'. ור' יוסי ס"ל שהאמת אינו כן וז"ש ולאו הכי: