מקדש מלך על ספר הזהר ג:קסא

וגוי קדוש וכתיב אלה הדברים פי' שמי שעוסק בתורה מתקדש: קדושה דאורייתא. פי' שבכתב ושבע"פ שהם ז"ון:

וקדושה דחכמתא עילאה פי' אבא: לאו אורייתא בלא חכמתא. פי' זו"ן אי איפשר להם להתקיים אלא מכח אבא הנקרא חכמה. ולאו חכמתא בלא אורייתא. פי' שאבא גם הוא אי אפשר לגלות אורותיו אלא ע"י ז"ון נמצא שזה צריך לזה וזה לזה:

והאי איהו דכתיב והתקדשתם וכו' נ"ב ר"ל אחר שחטא לדרוס בגנת חבירו חטא יותר ששבר ענפי אילן שעבר על לא תשחית כי עבירה גוררת עבירה הפך והתקדשתם והייתם קדושים עכ"ל. ולפ"ז מ"ש בלקינטא דקונטא היא גנה זרועה והג"הה זו רשם עליה מהר"חו ז"ל לפי שיש בספר זה הגהות מר' צמח והר"מל ור' ישראל אשכנזי לכן רושם על כל אחת שם אומרה: ובדרך אמת פי' פירוש אחר ע"ש:

קב"ה אשתכח בג"ע פי' בחצות דחול הוא זווג יעקב ולאה: בכ"י לשבחא וכו'. פי' לשבח עם רחל שהיא משבחת בחצות דחול ואינה מזדווגת:

לאפקא רעותא דקב"ה וכ"י פי' שבחצות דשבת הוא זווג ישראל ורחל שהוא זווג המעולה: בנים אתם לה' אלהיכם. פי' שאתם בנים דז"ון שהם ישראל ורחל וע"ד תפלין דרישא נ"ב דכר ותפלין דדרועא נ"ב נוקבא: כגוונ' דלעיל' נ"ב ז"ון: ולאשתכח חד שלים נ"ב זכר ונקבה: אלא כד איהו שלים נ"ב ת"ת ומ' ביחד:

בשלימו דכולא פי' שיש בו מוחין דא"וא: בשלימו דאבהן. פי' שחג"ת נכללים בו. בשלימו דכנסת ישראל. פי' שנכללת בו ולכך נק' אחד שא"ח הוא זעיר וד"לית היא המ': אנח תפלין ואתחפי וכו'. נ"ב אין ראיה מכאן דהנחת תפלין קודמת דלא דק הכא. כי לעולם ציצית קודם כנודע מדרוש הציצית: ליתי אחד וכו' פירוש הקדוש ברוך הוא שהו' אחד יבוא ויתחבר עם האדם שנקרא אחד כדמפרש: