מקדש מלך על ספר הזהר ג:קמג

מאי תמנתה פי' ותמונת ה' יביט הוא פרצוף זעיר שהיה מסתכל מר"עה בו כמ"ש בפ' ואתחנן בדף רס"א ע"ב נמצא שהמ' שהיא על פתח עינים על דרך תמנתה שהוא זעיר לשמור הפתח: תמר אוקימת מלה לתתא. פי' כמ"ש לעיל שהיא תקנה ער ואונן וממנה נשתלשל מ' בית דוד: ויהודה עוד רד עם אל. פי' יהודה הוא בחינת זעיר ומחובר עם המ' הנק' אל כד"א כן דרך אשה מנאפת. פי' מלאה דינים. וז"ל הרב באוצ"ח כן דרך אשה וכו' פי' פסוק זה יובן כי שמות אל"הים של הקדושה משתלשלים עד הקליפות הנק' אלהים אחרים וכאשר העון גורם נכללים זה בזה עד שאותם הבחינות של אל"הים דקדושה נכנסי' ביסוד דידה בסוד הגבורות שביסוד דידה. זהו כללות קיצור לשונו והענין באריכות משם תדרשנו. וח"ו הקליפות יונקים מאותם שמות אלהים שביסוד דידה וזהו כן דרך אשה וכו': מ"ט בגין וכו' פי' מ"ט אוקידת עלמא ובני אדם לא הכירו זה ואינם נשמרים ממנה. ואמר בגין כי כסתה פניה ולית מאן דידע ארחהא לאשתזבא מינה. ושיעור הכתוב ויחשבה לזונה דהיינו כן דרך וכו' ואוקידת עלמא. ולמה בני אדם לא ידעו זה ואינם נשמרים ממנה הטעם כי כסתה פניה:

חוורא בסומקא פי' זעיר יש בו חסדים והנוקבא יש בה גבורות. ובשעת הזווג מתמתקים הגבורות על ידי החסדים הבה בכל אתר. פי' לשון הזמנה:

כי כלתו היא דעלמא פי' שמכלה העולם:

מתרגמינן וכו' ר"ל כך צריכים אנו לתרגם ארי שצייתה דעלמא היא א"נ י"ל מ"ש כלתו היא דעלמא וכו' ר"ל הכלה שבכל מקום בתורה תרגומה שצייתה וגם כאן נפרש אותה שצייתה לשון כליה:

בגין דהא מנהרין אנפהא וכו' פי' ולכך אע"פי שהיא דינים אינם נראים מפני שאנפהא נהירין:

ד"א כי כלתו היא דא כלה ממש ושיעור הכתוב לפי פי' זה. כי לא ידע בענין הנז' דהיינו ויחשבה לזונה שיש בה דינים וכו'. ומ"ט לא ידע זה בשביל כי כלתו היא שתמיד היא כלה. ומלת לא' ידע לא ירדנו לעומקה כי איך אפשר שהזעיר לא ידע זה. ואפשר דפי' כי לא ידע לא חשש לזה אע"פי שהיא מלאה דינים. ברא דאמהול ס"מ:

חותמך נ"ב יסוד ופתילך נ"ב נצח ומטך נ"ב הוד עכ"ל:

וז"ש וכלה מהכא מתברכא ?כהני דזעיר שמהם נבנה פרצופה כנודע ובס' אור ישראל כתב וז"ל בספר נוף עץ חיים איתא מה תתן לי אמרה לו המ' כי אני שם אד"ני ולכך שם מ"ה תתן לי. והשיב לה אנכי אשלח גדי עזים אתריך לס"מ מן העולם אמרה לו מה הערבון אשר תתן לי עד שלחך שם מ"ה כי תחלה מקבלת לבושי המוחין שהם גי' תנ"ה. ואח"כ המוחין עצמם. והנה סוד הלבושים גי' חו"תם והוא גי' ?תנ"ה ולזה אמרה חותמך כי הם לבושי המוחין שהם חותם. פתילך גימט' חו"תם ואד"ני והוי"ה. לומר שאהי"ה אני כלולה בהם עכ"ל ס' אור ישראל. ונלע"ד שדברי הזוהר יפורשו ע"פי הקדמה זו מ"ש אלין אינון סימנין דמטרוניתא הם לבושי המוחין שהם ג' אהי"ה דיו"דין בנצח דהה"ין בהוד דאל"פין ביסוד:

ירחא רביעאה פי' תמוז שאז הובקעה העיר:

והיא ינקא מסטרא אחרא פי' מדינים קשים שהם שמות אלהים הנז' שמהם יניקת הקליפות:

לאיש אשר אלה ממנו לא כתיב פי' דאי כתיב הכי הוה משמע שבאים על ידו למ' ואינם שלו ממש:

לכך כתיב אלה לו לומר דיליה אינון הסימנין הנז' ומה שאמרה אנכי הרה פי' שדינים אלו שיש בי שלו הם ונתנם לי:

והודה לה ואמר צדקה ממני וז"ש ושמא גרים שר"ל ששמה שהוא צדק מורה על הדינים. ומאן גרים לה שמא דא ממני שאני נק' צדיק והיא נקראת צדק. וזה שכתוב ממני ירתא שהזעיר נוטל פי שנים שהם חו"ג ומניה ירתא ברתא:

חמיה באתר עילאה תלי פירוש אבא שהמלכות היא כלתו והיא קוראה לו חמיה: