מקדש מלך על ספר הזהר ג:קמא

אפקי אורייתא סמוך לבי קברי משמע שמוציאים ספר תורה סמוך לקברות ולא יכניסוהו לתוך הקברות וכן דקדק מורינו ז"ל ופעם א' היה עצירת גשמים והוציאו ספר תורה. והיו מוליכים אותו מקבר צדיק זה לקבר לדיק אחר. ולא נענו ואמר להם מורינו לא נכון לעשות כן והיינו טעמא שלא נענו. וכמה פעמים אחרות היתה עצירת גשמים והוציאו ס"ת ואמר מורינו שלא יכניסו לבין הקברות רק סמוך לקברות כפשט לשון הזוהר ושבח לאל מיד נענו והיה קדוש שמו ית' בעולם:

כולא אתלת תעניתא פי' הכל תלוי עד שיתענו ג' תעניות: ו' יתיר בההוא קרא דושוסעת שסע שתי פרסות הנה בפ' שמיני כתיב ושסעת שסע פרסת חסרים. אבל בפ' ראה כתיב ושסעת שסע שתי פרסות והיינו האי קרא דמייתי הזוהר הכא ובס"ת כתיב ושסעת חסר. פרסות מלא ש"מ ו' יתיר היתה במלת ושוסעת שצריכה להיות חסרה ונכתבה מלאה ר"א בר"ש דהוה קביר עמנא כאן ס"ל כאגדה ירושלמית שאמר במדרש קהלת שר"א בר"ש היה קבור אחר מותו במערה א' ובא להם הרשב"י בחלום וכו' אח"כ העלוהו למערה שהי' קבור בה רשב"י וז"ש בסמוך ומן יומ' דסליקו ליה לר"א מבי קברא דא ואתיהיב לגבי אבוה וכו' אבל בגמ' בבלית בבבא מציעא בהשונר את הפועלים איתא שאחר מותו היה ישן בעלייתו. עד שבא להם רש"בי בחלום ואז העלוהו אצל אביו:

אישתמיט ר' יסא וכו' אמר ר' חזקיה ח"ו וכו' בפי' האידרא שכתב ר' צמח ז"ל כתב וז"ל כתוב בגיליון מהרב ז"ל צריך עיון מ"ש בפ' אחרי מות בדף' ע"א ע"א עם מ"ש באידרא ג' חברים מתו בחיי הרשב"י ור"א בנו והם ר' חזקיה ור' יסא ור' יוסי בר יעקב עכ"ל: