מקדש מלך על ספר הזהר ג:קלו

וסליק לאדריה נ"ב ויעל אליהו בסערה השמים:

בגין דלא קיימו קודם לכן כאינון אחרנין פי' שאותם שעמדו לפניו ית' קצת זמן הם מתים. אבל אלו ששמשו לפניו זמן רב הם חיים כאליהו:דכל רוחין קדישין דלעיל' עבדו שליחות' פי' הם הנשמו' הקדושות שאחר יציאתם מהמ' ועומדות בבי"ע זמן מועט כולם עושים שליחות ויוצאים מזו"ן וז"ש מתרין דרגין וכו' ובג"כ הם סלקין יתיר פי' הם גדולים מאותם הנשמות שתכף ביציאתם מהמ' יורדות בעוה"ז וכל אינון דהוו טמירין וכו' פי' הם הצדיקים שהיו משמשים לפניו ית' בבריאה זמן רב כחנוך ואליהו ודומיהם. מאה ועשרין וחמש וכו'. נ"ב כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם והם ק"ך צירופים וה' אותיות השרש. דרגין לצדיקייא פי' קכ"ה אלף מדריגות יש לצדיקים כל א' למעלה מחבירו. וכלום עלו ברצונו ית' להבראות קודם שנברא העולם והק"בה מזמינם בכל דור ודור:

בצרורא דחיי פי' ביסוד דנוק' נפשותיכם קאמר פי' שעיקר העינוי הוא לנפש. אעפ"י שגם הגוף יש לו עינוי ביוה"ך. אישתכח בעשיראה עינויא דנפשא בתרין חולקין:

ואין להקשות דהכא משמע טעם שציונו ה' לאכול ולשתות הרבה בתשיעי כדי שיהיה לנו עינוי ביו"הך בתרין חולקין ואלו במדרש הביאו בטור א"ח באדם שקנה דג בתשיעי וכו' משמע איפכא שהטעם כדי שלא יזיק התענית ביוה"ך ולקמן בדף ס"ט ע"ב הקשה בזוהר קושיא זו ותירץ שהכל אמת ע"ש מ"ש:

היו' הזה מבעי ליה פי' אם בינה שהיא יוה"ך היא המכפרת הול"ל כי היו' הזה יכפר עליכם מאי כי ביום הזה ותירץ ביום הזה וכו'. ור"ל כמ"ש הרב ז"ל בסידור שפי' הכתוב כי ביום הזה היינו באמצעות הבינה שהיא יוה"ך. יכפר עליכם אריך הנק' עתיקא קדישא. וז"ש דביה איתגלי עתיקא קדישא וכו': דבר אחר תענו את נפשותיכם וכו'. קשה מה פי' בתענו את נפשותיכם לפי דבר אחר. ועוד ענין פתיחה זו עיר קטנה וכו' ועובדא דרש"בי דבסמוך מה שייכות יש להם בפרשה זו:

ונלע"ד משום דבפ' זו כתיב והיתה לכם לחוקת עולם ומסיק לקמן שהיא המ' הנק' חקת עולם לכך הביא פ' עיר קטנה שהיא מ'. ועובדא דרשב"י כמו שפי' גילי מאד בת ציון וכו' שהיא המ'. ולכך מסיים לקמן בדף ס"ט ע"א ת"ח כתיב והיתה לכם וכו' שהיא המ'. ומה שחידש בתענו את נפשותיכם לפי ד"א הוא מ"ש בדף ס"ט ע"ב ותנא בהאי יומא כל חידו וכו' תליין באימא עילאה וכו' וע"ד תענו את נפשותיכם דלפי' ראשון טעם עינוי הנפש בגין דיתכפר להו חובייהו ולפי ד"א טעם העינוי לפי שכל חידו תלוי באימא עילאה והיא בחי' יוה"ך. והיא מבסמת כל הדינים. כמ"ש הרב שה' עינויים דיוה"ך הוא כדי להמשיך ה"ג דאימא שהם ה' קולות ענו"י גי' קו"ל לכך כתיב תענו את נפשותיכם:

א"נ מ"ש דבר אחר תענו ר"ל המ' נק' נפש וכדי לקבל הארה ממנה לכן גם אתם תענו את נפשותיכם כדי לקבל מנפש העליונה שהיא מ'. ולכן הביא פ' עיר קטנה שהיא מ' ופ' גילי מאד וכו' שהיא מ' וסיים בפ' והיתה לכם לחקת עולם שהיא המ'. לומר שלכך תענו נפשותיכם כדי לקבל הארה ממנה:

עיר קטנה זעירא היא נ"ב מ':

דהיא בתראה מכולא פי' שהיא ה' אחרונה שבשם. ומ"ש תתאה מכולא פי' שהיא סוף האצילות: שורוי רברבין תקיפין קדישין. פי' אעפ"י שקראה הכתוב עיר קטנה עכ"ז שורוי רברבין וכו' וטעם כפל ג' לשונות אלו יובן במ"ש הרב כי יסוד דנוקבא נעשה מג' אהי"ה דאימא א' דיו"דין וא' דאל"פין וא' דה"הין. וכן מלכות דידה ג"כ נעשה מג' מילויים דאהי"ה הנז' שהם גי' מש"נה. ולכך קורים משנה תורה בליל הו"ר עכ"ל. וז"ש שורוי רברבין וכו' שיסוד ומ' דידה הנק' ציון וירושלים והם חומת בת ציון חומת ירושלים וחומות אלו הם מג' אהי"ה הכז' לכך אמר ג' לשונות. א"נ לפי שפרצוף הנוקבא יש בו ג' כלים עשרה חיצוניים עשרה אמצעיים עשרה פנימיים לכך אמר ג' לשונות אלו. ושורוי הם כליה כמו חומת העיר שמגינה על העיר כך שלשים כלים דידה מגינים על האור וסותמים אותו: דא קב"ה פי' זעיר: וסבב אותה פי' בסוד המקיפים של המ'. וכל יקרא דמלכא נ"ב יקר היא הטיפה:

בג"כ ואנשים בה מעט: פי' בשביל הארות אלו שיש בה לכך מועטים הם הזוכים לה: כד"א ויבן ערי מסכנות דריש מסכן לשון אוצר כמו מסכנות לפרעה וכדמפרש מתעטר בעטרין תקיפין וכו': בהאי חכמה נ"ב מ' רוח הקדש. כמו אמלטה נא. פי' לא כפשט הכתוב שאדם מלט העיר אלא האדם הצדיק הזה הוא שנמלט עם העיר וזכה להיות עמה וז"ש אמלטה נא וכו':