מקדש מלך על ספר הזהר ג:יג

בההוא קול דאחידביה משה פי' זעיר: דכתיב וידבר אלהים. פי' אלמא שהמ' הנק' אלהים היתה מדברת וכמ"ש הזוהר בפ' וארא דף כ"ה. והכא כתיב משה ידבר: בגין דלא אשתכח מלה באורייתא מפומא דמשה בלחודוי פי' שתחלה וידבר אלהים שהיא המ'. ואחר שאמרו לו ישראל דבר אתה עמנו. אזי משה ידבר. ובשביל שלא יהיה נראה שהתורה נאמרה מפי משה לבדו לכך והאלהים שהיא מ' יעננו בקול שהוא זעיר שהיה מתחבר קול זעיר עם הקול של מרע"ה. הללו מפי הגבורה. פי' של תורת כהנים הם ממ' הנק' אלהים ונק' גבורה תתאה ולכך הם קשים יותר משל משנה תורה כמרז"ל:

מפי ההוא קול דאחיד ביה פי' הוא זעיר ששם אחוז מרע"ה: ובספרא דאגדתא דבי רב. לפי מ"ש בשם הרב בפ' בשלח שר' אבא הוא רב צ"ל מ"ש ר' אבא הכא דבי רב הם בעלי הישיבה כולה מפי עצמו של משה כמו כן אתמר. פי' גם של ת"כ שהם מפי הגבורה. ג"כ נאמרו מפי זעיר:

משה ידבר דא קולו של משה פי' זה תירוץ אחר לקושיא דלעיל ופי' הכתוב משה ידבר היינו זעיר. והאלהים שהיא גבורה תתאה שהיא מ' נכללה עמו. ולפ"ז מ"ש וידבר אלהים ומ"ש משה ידבר הכל א'. וידבר אלהים היא גבורה תתאה שלפי שאורייתא מסטרא דגבורה אתייהיבת כמ"ש בפ' יתרו לכך וידבר אלהים אבל נכללה עם הזעיר שנמתקה וזהו משה שהוא זעיר ידבר:

כד אשתלים האי עלמא בהו בישראל כגוונא דלעילא פי' שיש בהם י"ב שבטים נגד י"ב בקר. וע' נפש נגד ע' חסדים המגולים. וס' רבוא נגד ו"ק כל קצה כלול וכו'. ומ"ש וההוא אדם וכו'. פי' התחיל מאד"הר שהוא ראשית תיקון ישראל. שלים כגוונא דלעילא. פי' כמו שלמעלה יש בכל פרצוף פנימיות שהיא בחינת הנשמה. וחיצוניות שהם בחי' הגוף כך האדם יש בו גוף ונשמה:

דכר ונוקבא למהוי שלים פי' כמו שהזעיר המ' הוא משלימתו כמ"ש הרב זל"הה כן באדם התחתון נוקבא דיליה משלימתו:

בן ובת וכו' פי' שכתב בר"מ שאדם ואשתו אחר שמולידים בן ובת. נעשו הם בחי' או"א. ובן ובת שלהם בחינת ז"ון וז"ש וכדין הוא בר נש כגוונא דלעילא דהיינו כשם שיש לעילא או"א וז"ון כן הוא האדם ואשתו ובן ובת שהולידו שהם בחינת א"וא וז"ון כגוונא דשמא קדישא עילאה כמ"ש שא"וא הם י"ה וז"ון הם ו"ה נמצא שארבעתם הם שם הוי"ה וכן האדם ואשתו ובן ובת. ובת כהן דא. נשמתא וכו'. פי' הנשמה ע"י החסד שהוא כהן היא יוצאת ממקומה ובאה לעולם כמ"ש בסבא דמשפטים:

ושבה סתם לאתתקנא כמלקדמין פי' דריש ושבה לתרי אנפי דהיינו ושבה בגלגול בגוף שני ועוד דריש ושבה לשון תיקון כמו לשון תשובה דהיינו שבגלגול זה ישתדל להוליד בן ובת לתקן אשר עוות וז"ש הזוהר ושבה סתם וכו': וכדין ושבה אל בית אביה. פי' ע"י תיקון שעשתה בגלגול שני לכך ושבה אל המ' שהיא נק' בית אביה שזעיר הוא אב לנשמה ומ' היא בית זעיר שהוא אביה. ומ"ש דא קב"ה פי' מלכות:

מעינוגא דלעילא דאית ביה אכילה פי' אין לו חלק בהארות א"וא שנק' אכילה כדכתיב אכלו ריעים שהם או"א וזה מפני שלא תיקן בגלגול זה מה שעוות. אבל מי שתיקן והוליד בן ובת. אע"פ שהכתוב אומר ושבה אל בית אביה שהיא המ' עכ"ז משם ישיג הארות או"א לפי שמגיעים עד המ' וכדמפרש. אכילה דלעילא ענוגא דק"בה הוי פי' הארות א"וא שנק' אכילה הם עונג זעיר שמהם מתענג וז"ש עינוגא דקב"ה הוי: