מקדש מלך על ספר הזהר ג:קכח

מההוא אתר מקדימן ליה שלם וכו' ושיעור הכתוב אם עוסק בתורה אזי שמועה טובה באה לו מהמ' הנק' ארץ שהיתה רחוקה ממנו תחלה. וכתיב מרחוק ה' נראה לי. פירוש כיון שעוסק בתורה בלילה ה' נראה לי בסיהרא פי' בלילה כדמוכח לקמן. בין הערבים בעת מנחה:

מארי דיבבא נ"ב הם ביצירה בסוד יוצר אור:

משבחן במילי תושבחן פי' אותם המלאכים שהם אלף ות"ק וחמשים רבוא הם משבחים להקב"ה בבקר והם מארי דיבבא שהם מיצירה. ור' יוסי בא לפרש דברי ר' יהודה ולסייעו:

אתער לאברהם פי' החסדים שהם בחי' אברהם שמתעוררים בבקר. מארי דיללה נ"ב דעשייה:

דאתער קב"ה ליצחק פי' שבין הערבים הוא שעת המנחה שהיא בחינת גבורה שהוא יצחק דעברין על פתגמי אורייתא נ"ב נידון משפט הרשעים בלילה עכ"ל: ור"ל שמעת מנחה מתחילי' הדינים נדון הרשעים בלילה:

ויומא אתפני פי' שחצות היום הראשון הוא בחי' חסד. ומחצות ואילך בזמן המנחה הדינים מתגברים. בצלותא דמנחה וכו' מכאן ראיה למ"ש בסמוך שאלף ות"ק ותשעים אלף רבוא שהם משבחים בין הערביים הוא זמן מנחה. בזמנא דמטי ליליא מכאן ג"כ ראיה שאלף ות"ק וארבעין ותמניא דלעיל שמשבחים בסיהרא הוא בלילה. משמרה ופלגא דעת הזוהר כדעת ר' נתן דס"ל בש"ס דברכות שלש משמרות הוי הלילה ולא כרבי דס"ל ד' משמרות הוי הלילה:

כד רעווא אשתכח בצפרא פי' ר' יהודה פליג על ר' יוסי שאמר מחצות לילה ואילך אומרים תהלות. ור' יהודה ס"ל שאין אומרים תהלות רק בבקר. תהלות ה' מבשרין נ"ב אומרים שירותדמ' תהלים. א"ר יוסי פי' חזר לסברתו שמחצות אומרים תהלות. תנא א"ר אבא. פי' בא לסייע לר' יוסי ולפרש ענייני הג' כתות הנז' היטב. והממונה אשר עליהם חוץ ממ"ש ר' יוסי לעיל בשעתא דמטי ליליא אינון אלף וכו' ואמריו שירתא וכו'. ואלין אמרין שירתא עד דאתפליג ליליא וכו' ור' אבא פליג וס"ל שבחצות הראשון שכיך כולא ופטרא לא אשתכח עד דאתפליג ליליא. משמע שלדעתו אין אומרים שירה רק מחצות ואילך ובחצות הראשון דוממים. ומבשרי תהלות מחצות ואילך אומרים תהלות כסברת ר' יוסי דלעיל:

ועאל לשמשא נ"ב כי בחול הזווג ע"י מט"ט:

דאשתעי מטרוניתא במלכא פי' הוא זווג יעקב ולאה בסוד ויהי בבקר והנה היא לאה. א"נ זווג זה הוא זיווג יעקב ורחל הנעשים בשחרית דחול כמ"ש הרב זלה"ה: