מקדש מלך על ספר הזהר ג:קכה

וההוא גרדינא דנפיק וכו' פי' מוח בינה הנז': כהנא יהיב עדבין לעילא פי' חסד מטיל הגורלות על חו"ב דזעיר דנוגה שהם שני שעירים שלמעלה א"נ כהנא הוא מיכא"ל. דקב"ה אסתכם על ידוי נ"ב דקב"ה עשר ספירות על ידוי עשרה אצבעות. והכוונה שעשר ספי' הסכימו שהעונות של ישראל יהיו על ראש השעיר: החי דייקא לאכללא ההוא דלעילא. פי' מוח בינה הנז' שהוא נגד השעיר שמשלחים לעזאזל. ואשתאר עליה כל ההוא חובה. פי' על אותה הבהמה שהיא קרבן תודה נשארו עונות אותו אדם שהקריב התודה. ושיעור הכתוב והתודה אשר חטא. והיכן ישארו אותם העונות עליה. והא כתיב ולא יזבחו וכו'. פי' ושליחות זה שמשלחים השעיר לעזאזל נראה כמקריב קרבן לחיצונים ח"ו. ותירץ דהתם היו מקריבים לשעירים. והכא לקב"ה אתעביד והקב"ה אמר לנו שנשלח אותו שוחד לעזאזל. ומ"ש ובג"כ לא כתיב וכו' פי' דאלו כתיב זבחיהם שעירים הוה משמע אפי' שעיר עזאזל בכלל לא יזבחו. אבל כיון דכתיב לשעירים משמע דוקא כהאי גוונא שהיו מקריבים קרבן לשעירים הוא דאסור. אבל הכא שמקריבין אותו להקב"ה ואח"כ משלחים אותו לעזאזל אינו בכלל זה: