מקדש מלך על ספר הזהר ג:קכא

חולק שמא קדישא הוא זעיר הנק' הוי"ה: ומהאי אתר נפקי מבועין הוא חכמה ונחלין מוח בינה. א"נ מבועין הם ה' חסדים. ונחלין ה' גבורות: ומתערין מינה רזי אורייתא כדין וכו'. פי' שעיקר סודות התורה הם בפרצופים העליוני' שנק' קדש באמיתות כמ"ש הזוהר וכל מלין דעתיק יומין רזין עילאין אינון. ולכך המ' כשמוציאה רזי תורה נק' לשון הקדש דהיינו לשון שהיא המ' מקבלת מפרצופים העליונים הנק' קדש: תרין קיימין נ"ב אל תתמה ייחס תרין ביעין בלישנא דתרין קיימין. כי כן הדרך בזוהר: חכמה זעירא נ"ב מ': לשון למודים פי' לשון שהיא המ' מקבלת מנ"ה הנק' לימודים. וקשה שהרי הנבואה גדולה מרוח הקדש כנודע: וא"כ איך אמר הזהר רוח הקדש רוח שמקבלת מאבא שהוא גדול. ולשון לימודים כשמקבלת מנ"ה ונפיק לקדישי עליונין שהם הנביאים. ונ"ה הם אור קטן מאבא. וי"ל כשאבא מאיר במ' הוי הארה בעלמא כיון שהוא אור רחוק. אבל מנ"ה שהם קרובים אליה מקבלת מהם אור גדול:

וכי מה בין האי להאי פי' מאי סמיכות ויהי שלום וכו' לוה' נתן חכמה לשלמה דמשמע שע"י חכמה שנתן ה' לשלמה היה שלום בינו לבין חירם. ותירץ שבחכמתו הורידו לגיהנם וכו' ושדר ליה פתקין וכו':

דיוקניהון אתחקקן לעילא ולפ"ז מ"ש הכתוב הראני את מראיך השמעיני את קולך הם הצדיקים העוסקים בתורה שדיוקניהון אתחקקן לעילא וקב"ה משתעשע בהו ושומע קולם והאי דאמר מראיך וקולך כיון שהצדיקים הם בניה כאלו הם מראיה וקולה. ומתעטרא בכתרא קדישא פי' תורתו עולה בסוד מ"ן למ' הנק' כתרא קדישא שהיא כתר לבי"ע: וחריב לון בסוד עולם התהו: