מקדש מלך על ספר הזהר ב:צח

דנהרא עמיקא נ"ב יסוד דאימא:

למינגד מניה על השמים נ"ב זעיר עכ"ל ור"ל מ"ש הרב וז"ל דע כי כל השפע בא מיסוד דאבא ליסוד דאימא ומשם לעטרת יסוד דאימא ששני בחינות אלו הם ציון וירושלים וסוד זה רמוז בפסוק אשר תנה הודך על השמים כי יסוד דאבא נק' ראש ויסוד דאימא נק' אשר. ואמנם עטרת יסוד שבה נקרא תנ"ה לפי שנעשית מג' שמות אה"יה שהם גי' תנ"ה ושם בעטרה שלה יש ה' גבורות הנקרא הודך לפי שהגבורות מתפשטים מחסד עד הוד ולכן נק' כולם הודך וז"ש אשר תנה הודך וכו' כי מן אשר נמשך לעטר' שלה הנקרא תנ"ה הודך כנזכר. ומשם אל הזעיר הנקרא שמים כי מן העטר' הנזכר יוצא השפע ומתפשט עד ד' מקיפים של המוחין דזעיר עכ"ל. ובזה מובן לשון זה גם בס' אור ישראל פירש מאמר זה על הקדמה זו. כד"א אהיה אשר אהיה. זה כמ"ש בפרשת בראשית דף ט"ו דאהיה קדמאה הוא אבא. אשר היא בינ' אהיה בתרא' הוא זעיר ועיין מ"ש שם.

א"ל בדופקא דמעברא דקוטיפא דהאי חברותא אבעי פי' במעבר הדרך הזה שאתם רוצים לילך בה צריך חברותא דהיינו שלא ילכו בה אלא חבורת אנשים שלא יסתכנו מהלסטים הנחבאים שם כמ"ש בסמוך:

בההוא אורחא אחרא הוא הדרך הראשון שהיו בו תחלה ובג"כ עוד היום בנוב לעמוד נ"ב ר"ל חטא נוב. וכל ספיר' נקרא יום ליום יביע אומר: