מקדש מלך על ספר הזהר ב:עט

מלה דא ליה ע"י דאברהם פי' הוא טעם אחר למה בין הערבים לפי שבין הערבים נאמר ענין גלות מצרים לאברהם:

ומ"ש אימא כתרא חד וכו' הם ג' קליפות ששעבדו בני ישראל במצרים והם שהפיל הקב"ה בכח אבות העולם כמ"ש הזוהר לעיל:

וכלהו חד רשו וכו' שאור ומחמצת חמץ וכולא חד. יובן בהקדים מ"ש הרב בסה"כ וז"ל דע כי שאור מחמיץ לאחרים והוא יותר דינים תקיפים מחמץ ולכן יש בו יותר יניקה לחיצונים. והנה שאור הוא במוחין דאימא ש' אלהים דיודי"ן ר' אלהים באחוריים א' דשאור כנגד מוח הדעת דאימא שהוא באלפי"ן ולפי שהמוח הג' הוא קטן מכולם אין ניכר בו רק הוראת אות אל"ף אבל חו"ב הם ש' ר' והכי ג' מוחין דקטנות מצד אימא. אמנם החמץ הוא במוחין דקטנות דאבא. וכ"ז הוא בהיותם עדיין תוך הזעיר שגם משם יש יניקה לחיצונים. אמנם ממה שיוצאים ממנו אל לאה נקרא מחמצת חמץ מת כי לאה נקרא תם. ומה שיוצא מצד מוחין דאבא אליה נקרא מחמצת. ומה שיצא ממוחין דאימא אליה נקרא משארת שאר תם עכ"ל ובזה מובן לשון זה:

דאתאחדא בשמא קדישא פי' מ' קשורה עם זעיר הנק' יהו"ה: