מקדש מלך על ספר הזהר ב:ז

ה"ג א"ל אי ניחא וכו' הא שמענא מבוצינא קדישא נ"ב אחורי הדף ר"ל מ"ש ר"ש בדף זה ע"ב אר"ש כד נחתת שכינתא וכו' וכלהו נחתו עם יעקב למצרים ובא לשלול שלא נאמר מ"ש ר"ש לעיל דף ב' דהתם מפרש את יעקב היא השכינה וכאן ר"י מפרש יעקב כפשטיה ולכך הגיה שהוא מ"ש ר"ש אחורי הדף:

אישוביתו באו נ"ב ת"ת ומ' ור"ל המלאכים שמן הזעיר והמלאכים שמן המ'.

פתח ר"א וכו' נ"ב מביא ראיה שהמלכות נקראת בית ה':

אי בגין שלמה איתמר לאו הכי נ"ב דמה מצוה השמיענו שבח שלמה בבנות לו בית:

דא בה"מ נ"ב מ':

דא ק"ק נ"ב בינה:

דהוא מלך עילאה נ"ב בינה:

נקודה עילאה נ"ב חכמה.

כתיב בהו איש וביתו באו נ"ב שמ' נק' בית ה'. ונלע"ד דר"א שהביא ראיה מפסוק זה כוונתו על האי דקאמר ואת בית המלך היא הבינה:

ואע"ג דאיהו מלך עילאה איהו נוקבא וכו' ואע"ג דאיהו נוקבא איהו דכורא וכו' כלומר הרי הבינה נקרא נוקבא לגבי אבא לפי שמקבלת ממנו וכל המקבל נק' נוקבא וכשמשפעת לזעיר נקרא דכורא לפי שמשפעת לאחרים וזהו ראיה להא דתנינן כל המקבל מאחרא איהו ביתא מההוא דיהיב ולכל הפירושים יש חילוק בין בית ה' ובין בית המלך. בית ה' היא המ' שהיא בית לזעיר הנק' הוי"ה. ובית המלך הוא הבינה שנק' בית ומלך וכאלו אמר בית שהוא מלך שהוא גן נעול פי' שיסוד דידה נעול בשני צירים ושני דלתות שיש שם והם ם סתומה של למרבה המשרה שסתומה יסוד דידה כמ"ש הרב. ה"ג מה הגן הזה צריך לשמור ולעדור ולהשקות ולזמור כך כנסת ישראל צריכה לשמור ולעדור ולהשקות ולזמור ור"ל לשמור השכינה מן החיצונים. ולעדור לשון חפירה כלומר שיתקן יסוד דידה שהיא עשוי כחפירה ולהשקות שימשיך לה שפע המוחין דזעיר שהם מים חיים העליונים. ולזמור היינו שיעשה ייחודים כדי להכרית הקוצים מן הכרם ע"ד מ"ש הזוהר מחצדי חקלא וההפרש שבין לחפור ולעדור יובן במ"ש הרב בפ' באר חפרוה שרים כרוה וכו' שיש סוד חפירה ויש סוד כרייה ביסוד דנוקבא. ז"ל סע"ה גן נעול מה הגן לריך לשמור ולעדור ולהשקות כך כ"י צריכה וכו' הנה מתחלה אמר לשמור שהוא סוד החותם כנ"ל ואח"כ לעדור הוא כריית הבאר שה"ס עשיית הכלי מהידים דחג"ת כנ"ל ואח"כ להשקות כי צריך להוריד מימי החסד שהם חמים בסוד רוח דרום דאקיש תוקפיה בהאי קרח. ואז הקרח אשר ביסודה נעשה מים מרוב חמימות דרום. ובזה יבואר הפ' אומר לה זעיר גן נעול את בשני חותמות חותם היסוד וחותם המלכות ובהחותם יש כ"ב אתוון דאורייתא אשר כוללים ג"ן סדרים דאורייתא ולכן נקראת גן כי המלכות היא בסוד עשייה. דאצילות בחי' מקרא. וחותם שבה כולל כל התורה כולה בסוד מכל מלמדי השכלתי ולכן נעול גי' קנ"ו גי' יוסף שהוא יסוד שבה בסוד צדיק עייל וצדיק נפיק. ואומר לה הטעם על שהיא גן נעול מפני שאת אחותי כלומר שאוגדת פתחה לבעלה כי היא סוד בתולה ואיש לא ידעה. גל נעול מעיין חתום מדבר על אחר הזיווג שכבר קיבלה מ"ד שהוא טיפת חסדים וגבורות זכרים וכו' ע"ש. חיה חדא דשמה ישראל הוא זעיר הנק' ישראל שירד עם השכינה לכבודה בגלות וז"ש בדיוקנא דההוא סבא שהוא יעקב אבינו התחתון שהזעיר הוא בדיוקנא דיעקב התחתון. והרמ"ז כ' וז"ל דא בית המקדש ידוע שכללות ארץ ישראל הוא מושפע מעולם היצירה דזעיר מקנן תמן וירושלי' היא מושפעת ממלכות דמלכות דבריאה המתלבשת ביצירה מכוון לדעת מהר"ן שפירא ז"ל בס' טוב הארץ. ואמנם בהמ"ק כולו בסוד הבריאה בכללו אבל ב"ה נחלק לשני חלוקות א' שאינו משמש אלא אחד בשנה כיו"הכ והוא קודש הקדשים והב' לשאר ימות השנה וזאת החלוקה נקראת בפרטות מקדש שהוא פעול מן הקדש דהיינו אימא מקננא תמן והחלק הראשון הנק' קדש הקדשים ובפסוק נק' בית המלך והעזרות וכו' נק' בית המקדש. וידוע שבכל עולם יש ה' מיני פרצופים וכנגדם ה' בחינת היכלות דאריך וא"וא וז"ון. עוד נודע דמאי דאמרי' דאימא מקננא בבריאה היינו בתנ"הי שלה שהם בכח"בד דבריאה ומשם מתפשט אורם בכל הבריאה. ודע שיש חילוק בין ת"ת דאימא לנה"י שלה כי ת"ת שלה הוא כתר דזעיר מצד אימא כמ"ש בעוטר ישראל בתפארה אבל נה"י דידה נכנסים בתוך זעיר ונעשים עצם מעצמיו בסוד מ"י שממית עצמו עליה. וכתר דבריאה שבו ת"ת דאימא שהוא מדידה שם היכלי אריך הנק' בשם אכת"ריאל גי' בס"תר שעליו נאמר יושב בסתר עליון ולכן נק' בית המלך שאימא נק' מלך העולם ועוד ששם עתיק דבריאה שבו מתעלמת מ' דאצילות והוא ק"ק פי' אריך קדש הקדשים א"וא כי כן נק' לפני ולפנים אבל משם ולמטה נק' בית המקדש והם שאר חלקי הבית כגון עזרות וכו' דהינו היכלי או"א יז"ון ונק' בית ה' לפי שבהם ד' אותיות הוי"ה כנודע ועוד שבהם מתפשטים נה"י דאימא כנודע שהם נכנסים תוך זעיר ונחשבים כמוהו כאמור משא"כ בכתר דבריאה שסודו מת"ת דאימא הנעשה כתר דזעיר ואינו נחשב מעצמותו כנודע. והנה עזרות הן בסוד הנוקבא הנק' חצר ולשכות נגד זעיר כמ"ש ובדעת חדרים ימלאו. ואולם ודביר א"וא:

כד נחתת שכינתא היא מ' היצירה שהיא דבוקה בראש העשייה כנודע מסוד שם מ"ב דקרבנות והיא שדברה עם יעקב במראות הלילה שהיא בחינת מלכות זו והיא השולטת על ארץ ישראל. באופן שמלכות דיצירה ירדה לשל העשייה והיא הבטיח' ליעקב אעלך גם עלה דהיינו בעלותה למקומה ליצירה ובהעלותה ליעקב לארץ ישראל: חיה חדא דשמא ישראל דע שבעולמות בי"ע יש נר"ן והנפשין נקרא חיות ולפי שחיה זו מעולם היצירה דתמן מקנן זעיר לכן שמה ישראל והיתה צורת יעקב בזקנותו שאז נקרא ישראל וזהו ההוא סבא ובחיה זו נתלבשה השכינה לירד לעשיה שהיא בחינת נפש:

ומ"ב שמשין הם היוצאים משם מ"ב שסודו במ' דיצירה וכל חד וחד וכו' ר"ל שכל א' וא' מתחיל באות א' משם מ"ב ע"ד שכתב הרמ"ק בפרדס שער פרטי השמות שהביא ב' מיני שמות של מלאכים המתחילים באותיו' שם מ"ב וכולהו נחתו עם יעקב. שה"ס זעיר המקנן ביצירה והוא גי' ז' הוי"ות בסוד נשמת שם מ"ב כידוע והכוונה על המ"ב שמשין של חיה הנקרא ישראל ואלה גי' מ"ב וידוע שמלכות היצירה היא שם שקו"צית הנכלל עם ששה שמות האחרים:

והכי אמר אבא פירוש לא שכל מלאך תחתון נקרא נקבה לגבי העליון. אלא הענין כמו שהוא בפרצופין ובהיכלות שכל מדות פרצוף הזכר נקראים זכרים ושל הנקבה נקבות וכן הוא בהיכלות שיש ז' היכלי מ' וכולם נקראים נערות נקבות. ושל זעיר נקרא זכרים וכך הוא המדה במלאכים שכל אותם שהם בהיכלי הזכר נקרא זכרים מפני היותם בדרגא עילאה דהיינו היכלי זעיר אבל אותם שהם בהיכלי המ' בדרגא תתאה נקראים נקבות ודוק אומרו תתאה מנהון ללמדנו שהמלאכים של היכל ק"ק שהוא כולל כח"ב של הפרצוף הם זכרים לשל ק"ק דהיכלות הנוקבא כי של כתר הזכר הם המשפיעים בשל כתר הנקבה וכן כולם והיינו דקאמר בדרגא תתאה מנהון. ר"ל לפי סדר מדריגתם ובזה מדוייק הפ' איש וביתו דהו"לל עם בתיהם באו דר"ל כ"א וא' בפרטות מעלתו בא עם ביתו הפרטית אליו וטעם סדר זה מפני שגם במלאכים יש זווג בלילות לתיקון העולמות כמו שזווגי ישראל הם לתיקון הפנימיות ולכן הוצרכו לרדת זכרים ונקבות לברור הבירורים השייכים אליהם עד כאן לשון הרמ"ז: