מקדש מלך על ספר הזהר ב:סח

דא לויתן ובת זוגו פי' דכורא דאריך ונוקביה:

בגין דקטל לנוקבא נ"ב נוקבא דאריך דקליפה הרגה וסלקה לצדיקים פי' הבירורים שהיו בה נסתלקו ממנה ולקחום הצדיקים. ס"א ומלחה לצדיקים כמ"ש בש"ס ור"ל עשה תיקון לבירורים שהיו בה שיהיו ראוים ליהנות מהם הצדיקים:

תשע יאורין נ"ב ט"ס של הקליפות והם הכלים של הספירות:

והתנינים הם האורות שבתוכן וחד יאורא הוא הכלי של כתר דקליפה:

מתברך ההוא יאורא וכו' פי' כשמקבל מהמ' שנקרא גן תלת זמני נגד ג' רגלים בשנה אזי מתברך יפה וכשמקבל תרי זמני מתברך קצת ולאו כל כך וכשמקבל פעם א' אזי הוא גרוע לגמרי:

ובלע נונין נ"ב הם הנשמות:

כמה אילנין ועשבין פי' הם בחינות מלאכים ונשמות:

יאורא קדמאה נפקא וכו' פי' כלי כתר דקליפה מהיכן נעשה ואמר נפקא סטרא דשמאלא דהיינו אחר שיצאו תלת טיפין מצינור השמאלי ונעשו מהם ט' יאורין ומה דאשתאר מאינון טפין נעשה ממנו היאור הנזכר וכדמפרש:

נפקא סטרא שמאלא נ"ב היינו סוד טיפת בני חי"ת ולא בני זיי"ן עכ"ל ור"ל בני חי"ת הם ז' מלאכים עם הדעת שגם הוא נשבר הם ח'. ובני זיי"ן הוא הדר שהוא שם מ"ה לפי שהוא ו' מלכים החדשים ואשתו מהיטבאל היא מ' החדשה הם ז' כמ"ש באוצ"ח פרק ב' דעולם התיקון:

בחד צינורא דנגיד פי' הוא צינור השמאלי שביסוד:

תלת טפין נ"ב ענן גדול ורוח סערה ואש מתלקחת:

יאורא חדא הוא הכלי של הספירה:

אשתאר טיפה חדא נ"ב היינו נוגה:

דנפקא בשכיכו נ"ב כי זה בלחש בחשאי ואינו משמיע קול והם יוצאים תחלה ואח"כ הוא כי המלכים מלכו תחלה ח' שרשים:

ואתעביד מיניה יאורא חדא הוא הכלי של הכתר דקליפה:

כד ההוא נהר דנגיד ונפיק היינו בני ז' אברהם ולא בני ח': ה"ג טפין אחרנין דברכאן:

ונפל בההוא יאורא וכו' פי' יאור הנז' נעשה מנוגה שהוא שיור צינור השמאלי שיש בו קצת טוב לבד ולא טוב גמור:

יאורא דעדיף מכלהו נ"ב כתר דקליפה:

וע"ד מ' בבל נ"ב רישא דדהבא:

ופישון הוא מ' בבל פי' פישון רומז למצרים כמשז"ל וגם רומז לבבל כמ"ש ז"ל ע"פ ופשו פרשיו. וכפי הסוד מצרים כתר דקליפה ובבל חב"ד דקליפה נמצא שניהם אחד:

חד תנינא הוא פנימיות הספירה:

נקיב נוקבא ברישיה פי' יש נקב בראשו שמשם יונק חיותו ועל ידו הוא נתפס כמש"ל בההוא נוקבא דאתמחא ביה:

נפחין רוחין לגבי עילא נ"ב כי ראש פתנים א"ך ז"ר והוא יונק מן העליונים מן הקדושה ואינו משלו הלא הוא כמוס:

עשר אמירן נ"ב י"ס דקדושה:

עשר יאורין נ"ב עשר ספירות דקליפה.

חד לע' שנין וכו' פי' לפי שיונק מז' מלכים שהם ע' שנה:

בהאי התנין הגדול נ"ב כי כן אריך דאצילות כולל כל הפרצופים כולם:

כדין אתמלייא נ"ב שאז תנין זה דכורא דנוגה חוזר להתמתק ואז כל הג' קליפות בטלים:

ושטיפו דעיך ניצוצין נ"ב בסוד המלכים בני ח' ואז הוא מברר מע' שנים ההם דהיינו מז' מלכים וחלזון הוא יוצא לע' שנה והוא מהם עצמם ולכך תכלת מרחיק החיצונים:

אינון תנינין וכו' פי' הם האורות שבתוך הט"ס של הקליפות.

בר לע' שנין וכו' פי' מתגבר חוץ מפעם א' לע' שנה לפי שיונק מז' מלכים שהם ע' שנים העליונים:

הארץ היתה תוהו פי' מ' הנק' ארץ קודם שהרג הקב"ה נוקבא דאריך דקליפה היתה תהו. ואחר שהרג נוקבא דקליפה היתה בוהו כי בוהו יש בו קצת ממש יותר מתוהו והתיבה מורה על זה בוהו:

תהומא לתתא נ"ב יסוד דנוקבא:

דהא התנין הגדול נ"ב בסוד תגבורת בני ח' וביטול המלכים:

ועבד רוחא אחרא נ"ב היינו הדר בחי' רוח:

ובטש בההוא רוחא פי' ברוח של התנין:

ורוח אלהים וכו' פי' ורוח אלהים שהוא הדר ואלהים הוא שם ב"ן הנק' אלהים והדר הוא רוח שלו כי הדר זכר וב"ן נקבה:

מרחפת על פני המים הם מים הזדונים שהוא התנין לדחותו: