מקדש מלך על ספר הזהר ב:נד

א"ל אלעזר בסטרא ימינא עילאה וכו' המאמר הזה עמוק והרח"ו ז"ל לא הגיה בו כלום ומורינו פירשו ע"פי הקדמות הרב וז"ל בסטר ימינא עילאה פירוש בצד הקדושה לאפוקי צד הקליפה דמפרש לקמן:

נפקין י"ג הם י"ג תיקוני דיקנא מבועין עילאין עמיקין כפל הענין יובן במ"ש הרב שמזל השמיני שהוא נוצר חסד הוא דכורא וממנו יונק אבא ומזל הי"ג שהוא ונקה הוא נוקבא וממנו יונקת אימא וז"ש מבועין עילאין נגד נוצר חסד שיונק ממנו אבא. נהרין עמיקין נגד ונקה שיונקת ממנו אימא וז"ש אלין סלקין הם הארות ונקה מ"ן. ואלין נחתין הם הארות נוצר חסד מ"ד:

עייל כל חד בחבריה ה"ס הזווג הנודע:

חד אפיק רישיה הוא אריך שאחר שהשלים הדיקנא חזר לפרש סדר התלבשות אריך: והנה ראשו של אריך מגולות וגופו מתלבש באו"א וז"ש חד אפיק רישיה שגופו לבד מתלבש בא"וא וראשו נגלית וז"ש ואעיל ליה. פי' לגופי':

בתרין גופין פי' או"א:

חד גופא דנהרא פי' זעיר שנקרא גוף ויונק מבינה הנקרא נהרא:

נטיל מימין לעילא הם ה' חסדים שמקבל זעיר הנקרא מים:

אפריש לתתא פי' אחר שמקבלם מחלקם לתחתונים:

אלף יאורין הם ה' חסדים וה' גבורות שהם ת"ק ות"ק:

נפקין לד' סטרין פירוש שמתפשטים בקצוותיה ימין ושמאל פנים ואחור. וכאן בקדושה אלף שלמים ולקמן בקליפה אלף חסר חד:

מאינון נהרין מתפרשין י"ג פי' מי"ג דקדושה יונקים י"ג דקליפה:

עאלין ונקטין מייא פי' יונקים מה' חסדים אשר שם. תצ"ט ופלגא הנה יניקת הקליפות אינה אלא מנ"ה לבד שהם לבר מגופא ונה"י בהם שם צבאות כנודע וז"ש תצ"ט ופלגא וכו':

אשתאר פלגא הוא הפלגא שנשאר מלבד התצ"ט ונתחברו יחד ונעשה מהם יאור שהוא כלי דאריך דקליפה שכל היאורים הם הכלים ומפרש סדר אריך דקליפה. רישא סומקא הוא כתר. קשקשוי הם חב"ד גדפוי חג"ת. ולא הזכיר נה"י משום שקצץ רגלי הנחש:

כד סליק זנביה הוא יסוד הטמא בטש לשאר נונין הם הקליפות

פומיה מלהטא אשא הם הדינים שיוצאים מפיו

מזדעזען שאר תנייניא פי' תנינים שבתוך היאורים הם האורות שבתוך הכלים.

ערקין ועאלין בימא פי' מצולות ים שתחת המ'.

רביץ לסטרא פי' פעם בתצ"ט אלו ופעם רובץ בתצ"ט אלו.

פסותא דאשא פי' פסת יד של אש ומתפשט בקליפות ומכח זה עושים דין וז"ש כולהו זעפין וקיימין וכו':

וגלגלין נטלין הם ד' רגלי המרכבה אשר לו:

זקיף זנביה הוא יסוד הטמא אזדקפו סבתין היא לילית וכחותיה כמ"ש בדרך אמת:

נוקבא דתהומא רבא היא בינה דבריאה דקליפה כמ"ש האר"י ז"ל:

כדין אהדרי ליה לנהרוי פי' אחר שנשבר ואינם יראים שמא יחריב העולם אזי מחזירים אותו לנהרוי:

חד לע' שנה נגד זו"ן שהם ו"ק ומ' הרי ע'. אתרין דרקיעין הם נה"י דזעיר שמשם יונק.

ועליה כולא אודן פי' בשביל שנשבר הכל משבחי' להקב"ה. תניניא הם מט"ט וסנדל תוספתא בפרשת וארא דף כ"ז ע"ב איתא בס' ע"ה וז"ל דף ט"ז על פסוק אשכול הכופר אשכול דא אימא עילאה עד מלכות להנו החרב המתהפכת למידן בה לרשיעייא וכו'. סודו מבואר שיש אשכולות מרודות מהדינים דיסוד דקטנות שהוא שם שד"י ושם אהי"ה בריבועו הם גי' אשכו"ל עם הכולל:

מדין הזה נמשך המיתה והעונשים וז"ש רבקה למה אשכל גם שניכם ביום אחד ויהיה דין גדול וסתם אשכול יש בו ב' ענבים שהוא ד' פעמים אלהים. וכשהמלכות מקבלת ח"ו מדינים אלו אז היא להט החרב המתהפכת מרחמי לדינא. משא"כ אימא עילאה שהיא ג"כ אשכול. שהכל תלויין בה כאשכול וכשהיא מאירה במלכות בעת רצון וכמו שהיה בימי שלמה. אז מלכות ג"כ בבחינת אשכול הכופר כי אימא אוזיפת לברתא מאנהא סוד הקישוטין דכפרה כי כופר הוא כ"ו פ"ר כי כשהיא לוקחת הפ"ר שהם גבורות דגדלות והם בסוד הוי"ה זהו כ"ו מכופר. אז הדינים דשכינתא תתאה מתהפכים לרחמים גמורים כי הפ"ר דינים דינים מתוקים כמ"ש בלק"ת בפ' וישב ולכן המלכות אומרת כי למעלה אמרתי כי מהצרור המור נמשך הדודי לי שהוא מיסוד אבא כנ"זל גם מאשכול הכופר שהיא אימא עילאה גם ממנה נמשך הדודי לי שהם סוד השני זיווגים נמתקים בבחי' לבושי דכפרה. ומכ"ש בימי שלמה שאז זיווג היסוד שהוא צורת ד"י נעשה ממנו צורת ד"ו כי נעשה ג"כ ו' עילאה סוד גוף וברית חשבינן חד וממשיך הטיפה ממוח חכמה עילאה וידוע שהיה תיקון גדול לכל העולמות בימי שלמה ולכן היה היסוד מאיר הארה גדולה במלכות עד שהמתיק ג"כ השני מוחין דקליפה שהם בסוד גדי עזים כי תמיד נותנים עיניהם לינק ממלכות עד שצריך אור מקיף לסמות את עיניהם וכו'. עתה אפילו בעין גדי הוא שלום והפנימיות מאיר ג"כ מבחוץ לתוכו כברו. ואז תבאנה ב' נשים זונות אל המלך מלכא עילאה ושאר הקליפות לא היה להם מבוא לינק מהקדושה כי עיקר יניקתם הוא ע"י קליפת נוגה ואז גם היא נמתקה כמו בשבת וכו' ע"ש: